"עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ובפרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות". אלו דבריו של השופט פוגלמן בפסק הדין של בית המשפט העליון, בערעורה של אילנה דיין נגד סרן ר'.
            קוד אתי, הינו אסופה של ערכים וכללי התנהגות. הקוד האתי הוא האידיאל אשר מנחה קהילהחברה מקצועית לגבי התנהגות ראויה, כלומר, המשמעות של אתיקה מקצועית הינה קיום כללים מקצועיים שנקבעו לתחום או מקצוע מסוים. כללים אלו נותנים ביטוי לנורמות חברתיות, לרעיונות ולערכים של המקצוע אשר מאפשרים את קיומו ויישמו. הקוד האתי מגבש את הערכים אשר מנחים את חברי המקצוע, גם ביחסים של חברי הקהילה המקצועית בינם לבין עצמם, בינם לבין מזמיני השירות המקצועי ובינם לבין גופים אחרים אשר באים איתם במגע מתוקף תפקידם. לאתיקה מקצועית ישנה גם חשיבות חברתית מכיוון שכל החברים המאוגדים תחתיה מחויבים זה לזה. (כשר, 1993) יתרונותיו של הקוד האתי משרתים את בעלי כלי התקשורת, העיתונאים והציבור הרחב. קיים אידאל מסוים שמנחה את העובדים, נותן להם הגדרה של מהו טוב ומהו רע, מה מותר ומה אסור כדי שהעוסק במקצוע ידע כיצד עליו לפעול. הקוד האתי של העיתונות מייחד את המקצוע העיתונאי, הופך אותו למקצועי ואיכותי יותר וכך מפריד אותו ממקצועות זניחים יותר ומעניק לו מעמד של יוקרה, מקרב אותו למקצועות שנחשבים יוקרתיים יותר כמו רפואה ומשפטים. (לימור, 2001). כמו כן מוענק יותר חופש ביטוי לעיתונאים וכך יותר מידע מגיע לציבור. מוענק לעיתונאים הגנה משפטית מפני תביעות במקרה והם עומדים בכללי האתיקה. את בעלי העיתונים הקוד האתי משמש כחומת מגן הן מפני מהלכים משפטיים והן על ידי הענקת אמינות למוצר שלהם. כאשר כלי תקשורת רוצה לשדר אמינות עליו לשדר עצמאות מערכתית, שיקולי העבודה העיתונאית שלו הם חופשיים מהשפעה זרה. ככל שעיתונאי ייתפס כאובייקטיבי יותר, כך הוא ייתפס כמקצועי יותר. הקשר בין אובייקטיביות למקצועיות הוא אדוק. הציפיה מהעיתונאי שיביא מידע אמין, יתעד את הדברים כפי שקרו ובדייקנות, ויעמיד אותם לרשות ציבור הקוראים. בעבודה העיתונאית אין מקום לעמדותיו האישיות של העיתונאי. האובייקטיביות היא לא רק דרך מקצועית לסקר את המציאות, היא גם כלכלית כיוון שכולם יכולים להיחשף למידע העיתונאי ולמצוא את מבוקשם (גורן, 1986). עיתונים ואמצעי תקשורת רבים ברחבי העולם נוהגים עם העיתונאים ביד קשה, בכדי להשאיר את זהות העיתונאים ניטראלית ולא מזוהה עם שום צד פוליטי, זה מחזק את אמון הקוראים במתן דיווח אובייקטיבי מצד העיתונאים. למשל, על עיתונאים נאסר לקחת חלק פעיל בהפגנה, עצרת או התרחשות המונית, אך קיימת הבחנה ברורה בין השתתפות ופעילות באירוע שכזה לבין נוכחות באירוע בצורה שלא תסגיר את עמדתם. (מן 2010).