‏ 28  במאי,  2012
ז' סיוון‏, תשע"ב בקורס: דיני חוזים בנושא: פרשנות חוזה מרצה:   מסלול אקדמאים, יום בשבוע   במקרה דנן, מדובר על מכרז בין חברת הריסה לבין העיריה, לשם הריסת תחנת דלק שנבנתה והופעלה שלא כדין. תפקיד החברה היה, בין היתר, שאיבת דלקים ממיכלים, ניתוק חשמל, פירוק אינסטלציה, פירוק משאבות דלק, העמסה ופינוי טובין, העברת הדלקים להשמדה או למחזור לבתי הזיקוק ואחסנת הטובין.
חוזה נועד להביא לידי ביטוי הסכמות בין שני צדדים או יותר (סע' 24 לחוה"ח). חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים (כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה), כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ובמידה ואינו חד משמעי, אף מתוך נסיבותיו (המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג שנכרת נועד להגשים, לרבות לנסיבות הכלכליות עסקיות בהן נוסח החוזה). זאת, כאשר ללשון החוזה יש משקל גדול יותר מאשר לנסיבות כריתת החוזה (סע'
5 (א) לחוה"ח).
לאורך השנים פירשו את סע'
5 כמי שמעמיד שני שלבים בפרשנות: בתחילה השופט מתחקה אחר אומד דעת הצדדים כפי שהוא עולה מתוך הטקסט וכשהטקסט לא ברור, רק אז ניתן לעבור לשלב הנסיבות. בפסה"ד אפרופים השתנתה ההלכה, כשלדברי השופט ברק: "המילים אינן חזות הכל ומילים ברורות, עשויות להפוך ללא ברורות בסוף ההליך הפרשני". לכן, לדעתו לא מדובר בשני שלבים נפרדים, אלא מעבר הלוך ושוב בין לשון החוזה לבין נסיבותיו עד להשגת פרשנות הרמונית המשיגה את תכלית החוזה ומשולבת בעקרון תום הלב.
בחודש 1/11 התקבל בכנסת תיקון לסעיף
2 5(א) לחוה"ח, כדלקמן: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". …