פרטו את רמות הניתוח ביחב"ל עליהם למדתם בקורס והגדירו אותן.
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | ממ''ן11-ציון 83-רמות ניתוח ביחב"ל |
| שנת הגשה | 2012 |
| מספר מילים | 3762 |
תקציר העבודה
מטלת מנחה (ממ"ן)11
הקורס: 10205 -מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים משקל מטלה: 5 נק' חומר הלימוד למטלה: פרק
1 -2 מועד להגשה: 2.11.12
מספר השאלות: 4
סמסטר: א2013
1 .לפני לפרט את רמות הניתוח ביחסים בינלאומיים חובה לנו לשאול: איך ניתן ללמוד את הנושא של יחסים בינלאומיים? האופציה הראשונה היא לפי גישות הפילוסופיות השונות: הריאליסטים שדוגלים גישה פסימיסטית,מחד, "מה שהיה זה מה שיהיה" והליברלים שחושבים שמקום לשיפור הינו תמידי,מאידך. אלה גישות תיאורטיות.
האלטרנטיבה השנייה הינה דרך מפלסי ניתוח .הרמות ניתוח מתעקשים להציג את הדבריםהעובדות בפשטותם לפי הנוסחה האנגלית )K.I.S.S keep it simple stupid).מפלסים הניתוח הינם בעצם פריזמות המאפשרים לנו הסתכלות על העולם דרך 3מפלסי ניתוח.וזה גם עקבות פרסום הספר של KENNETH WALTS ""men state and war שמתאר את הכוונה של WALTES לדחוף את עצמנו לשאול למה בעצם פורצות מלחמות?כלומר לקחת סוגיה ביחב"ל ולנסות לתת תשובות לפי מפלסי ניתוח.
הרמה הראשונה היא הפרטאדם –מנסים להמיר ולהסביר את היחב"ל בכך שנתמקד באדם הספציפי,למשל,מקבלי ההחלטות,ואז אנו יכולים להניח שאותו בנאדם מתנהג בצורה רציונאלית או לא.הטענה הנ"ל בדומה תחום הכלכלה עם המודל האדם הרציונאלי "homo-economicus" ,הבנאדם פועל לפי שיקולים עלותתועלת .זווית הפסיכולוגיה מעשירה את הגדרת הפרט דרך ניתוח פסיכולוגי((profiling מעמיק של אותו מקבל החלטות(סבל בילדות,תסכול וכו'). רמת הפרט של מלחמת העולם השנייה ,כלומר מה הייתה הסיבה אז נוטים לצעוק היטלר.כמובן שהדעות חלוקות ,יש היסטוריון בריטי בשם N.G.P TAYLOR שכתב ספר רביזיוניסטי וטוען שהיטלר פעל בצורה רציונאלית בהקשר המדיניות החוץ בזמן המלחמה והשואה הייתה סטייה בתכנון המלחמה.אנו נטען שברמת הפרט בהקשר ליחב"ל הכל פונקציה של תפקיד המנהיג. הרמה השנייה היא המדינה – מה קורה בתוך מדינה החברה? אחד המשתנים החשובים במפלס המדינה הינו בהחלט סוג המשטר המכהן באותה מדינה.
בנוסף,קיימת טענה של "שלום הדמוקרטי" ,אומנם לא יכולה להגיד לנו מה דמוקרטיה תעשה מול "לא דמוקרטיה".אבל היא יכולה להגיד לנו אם המשטר הינו דמוקרטי או לא.
חשוב לציין שכמעט ואין סיכוי להיות קהל של יציאה למלחמה מצד משטר דמוקרטי מול משטר דמוקרטי אחר.כמובן שמשתנים אחרים נכנסים לתמונה מכיוון שזה לא רק עניין של סוג המשטר.ברמה המדינה לוקחים מדינה ,מפרקים את "קופסתה השחורה" במידה מסוימת ומסתכלים בתוכן הפנימי.
יש שטוענים שמה שקובע הינו יחסים לאום-שלטון ולא סוג המשטר,אחרים ידגישו שהטייקונים הינם מחזיקי ההון ולכן הם קובעים סדר היום במדינה, זה יכול להיות קבוצות אינטרס ,דעת קהל פנימי.למשל טוענים האם לישראל יש את צה"ל או לצה"ל את ישראל מכיוון שהמערכת הביטחון תופסת מטווח יותר מדי מרכזי בכמעט כלל האירועים המתרחשים במדינה.
הרמה השלישית היא המערכת- אם ברצוננו להסביר מלחמות זה לא קשור רק בהחלטה של הפרט או של המדינה אלא יותר קשור בעניין של אינטראקציה אסטרטגית ,אותם קשרי גומלין ,תכונות,משתנים שמשפיעים על כולם.
הטענה למשל ברמה המערכת ,מלחמות פורצות כי לא ניתן למנוע אותן.לפי הגישה המערכתית המערכת מכריחה מדינות להתנהג בצורה מסוימת.אם שואלים למה?מפנה שהמערכת הינה אנרכית כי מדינות צריכות להישען על עצמן זוהי מערכת של הישענות עצמית (.(SELFHELPבגישה המערכתית מדינות תמיד מסתכלות הצידה, באופן יחסי,מבחינת חלוקת העצמה.למשל איך ארה"ב וברית המועצות התנהגו בצורה דומה בזמן מלחמת הקרה לפי הגישה המערכתית ? מכיוון שברמה המדינה תפוסי התנהגות של שני המדינות היו צריכים להיות שונים ולפי רמת הפרט זה פונקציה של מנהיגים בלבד.
לאחר הגדרת והסברת מפלסי ניתוח שונים ניתן לשאול את עצמנו איזו רמת ניתוח (יחיד, מדינה, עולמית) המתאימה ביותר לנוכח שאיפתה של איראן להשיג נשק גרעיני ומדוע הרמות האחרות רלוונטיות פחות לסוגיה זו?
בעקרון כל "רמות הניתוח", כפי שהגדרנו לאותם חשובות, אולם בכל הנוגע לאיראן של חומייני, קרי, החל מ – 1979 קיימת בעיה של תקשורת. משטר האייתולות הוא משטר דיקטטורי וריכוזי מאוד. משום כך…
