‏יום ראשון 04 מרץ 2012 שבוע 1
הדיון התחיל בשנות ה70, בשנת 90 יצא מקרא של שני חוקרים. מאז פיגוע התאומים זה גדל. נערכו מחקרים בתחומי דעת שונים כמו היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וכו'. יש מספר הנחות/ מיתוסים המקובלים בתחום בדיון הזה. כולם עוסקים בזה- פוליטיקאים, משפטנים, עיתונאים, הוגי דעות וכו'. בקורס הזה נתעסק בעיקר במחקרים מתחום התקשורת המיישמים תיאוריות מהתחום להבנה של יחסי הגומלין ומשמעותם. ישנן דעות הרווחות לכל מי שמדבר על כך: התקשורת משרתת, שפוטה, ושבויה בידי הטרור, הנחה שטרור מדבר שמי שרואה טרור עושה טרור. עצם שאלת ההגדרה היא מפתח להבין מהי התופעה הזו ועל מה מדברים. מקור המילה בא מהשפה הלטינית, טררה terre- פחד עמוק. פעולות טרוריסטיות יכולות להיות מסיבות קרימינליות או פוליטיות, יכולים להטיל אותו פרט, קבוצה או מדינה. המושג קיים כבר מהתקופה הרומאית. הייתה קבוצה בשם סיקריקים בירושלים בשלטון רומאי שהיו מסתובבים בשוק והיו דוקרים בסכין קצרה את החיילים הרומאים. הם פגעו בחיילים ולא אזרחים, הם היו ארגון קטן בתקופת המרד כנגד הרומאים שהסתיים בסיפור מצדה. זה היה במאה הראשונה לספירה, המטרה הייתה לגרום לפאניקה ופחד עמוק בקרב החיילים הרומאים כדי שיעזבו את הארץ.
הטרור מתחיל בארץ ישראל על ידי יהודים. זוהי תופעה פוליטית חברתית שיש עליה תיעוד מפני כמעט 200 שנה כשהמטרה הייתה ארגון, פגיעה בחיילים, היה ברור שהלוחמים המורדים לא יכולים להכניע את הרומאים. זהו האירוע המכונן. אחת הטענות הקלאסיות היא שטרור הוא (אחד המיתוסים) תוצאה של אמצעי תקשורת המוניים, שלפניהם לא היה טרור ואלמלא הם לא היה טרור.
במאה ה11 הייתה קבוצה שהיה לה מחלוקת בתוך הדת האסלאמית, במאה הראשונה זה הנצרות ובשביעית בא לעולם האסלאם. אחרי 500 שנה של מחלוקות של שיהים, סונים, האחים המוסלמים וכו' הייתה מחלוקת בניהם והייתה קבוצה שהחליטה להשפיע על תפיסת הדת ולאיזה כיוון ילכו.
הקבוצה הזו פעלה כדי להשפיע לכיוון מסוים והם פגעו במנהיגי דת של הקבוצה המתחרה כדי להשפיע לכיוון שלהם. הם הפעילו טרור מטעמי דת וכדי לעודד את עצמם ולהפחית התנגדויות אישיות להרג הם השתמשו בחשיש כדי לדכא את הפחדים והחששות. לקבוצה הזו  קראו חששינים. אי אפשר לדבר על טרור בלי תקשורת, הייתה שם תקשורת בין אישית ולא המונים. במאה הראשונה ובמאה ה11 היה משהו שקראו לו טרור שהמטרה שלו הייתה זריעת חד וחרדה ולגרום לאנשים לא לעשות או לעשות משהו- כיוון לפעולה או חוסר פעולה.
פעולות טרוריסטיות- יש מאחוריהן ארגון בעל מטרות סמויות או מוצהרות שאותן הם משיגים על ידי פחד הגורם לעשייה או חוסר עשייה של משהו.
במאה ה19 הייתה פעילות מעשית ופילוסופית בשאלת מושג הטרור. התקופה של רוסיה הצארית שהיו כמה תנועות שהחליטו שללא טרור לא יקרה שום דבר שישנה את רוסיה. היו קבוצות של צעירים, הוגים וחשובים מה צריך לעשות כדי לשנות את רוסיה. הצר דיכא את הפעילות הפוליטית והרוב היו איכרים. הם פתחו את הרעיון של טרור אישי- לפגוע באישים. הם קראו לו טרור, לעצמם. הן הניחו שרק פגיעה בצר תשנה את המציאות הפוליטית, זה לא כל כך שינה את המציאות. הם דיברו על פעולה אישית ואחרת כדי שהשלטון יעביר חלק מהסמכויות לו לאזרחים או ייעלם ויוותר. בניהם הייתה קבוצה אחת בה היה בקונין שהיה אבי החשיבה האנרכיסטית. הוא טען כי בניגוד לתנועות האחרות שהציבו איזה משטר הן רוצות להשיג אחרי שהשלטון יתקפל, אי אפשר לחשוב על פתרון כל עוד אתה שבוי בתוך המושגים של המציאות הקיימת. …