סמינריון בנושא: חקירות השב"כ על רקע המלחמה בטרור מוגש בקורס: דמוקרטיה ובטחון לאומי בישראל מספר קורס:
10509
תאריך: 31 ביולי,2012
תוכן עניינים
מבוא                …2
 1.   שאלות המחקר.        2.  סוג המחקר ..3                                  3.    מתודולוגיה    4. השערות המחקר  –…4                      פרק א      סקירה ספרותית א.1.  השב"כ -…5
א.2.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו -.7
א.3.
דמוקרטיה מתגוננת ומצב חירום …9
א.4.
תקנות הגנה (שעת חירום,1945) -11
א.5.
שיטות החקירה המיוחדות של השב"כ –12
פרק ב פעילות השב"כ לאורך תקופות ואירועים מכוננים תק' ראשונה : 1967-1987
ב.1.
 פרשת עיזאת נאפסו -14
ב.2.
פרשת קו
3 00 17
תקופה שנייה: 1987-1999
ב.3.
ועדת לנדוי …20 ב.4.
שנות ה-90 והעתירות שהוגשו לבג"צ –..22
תקופה שלישית: 1999-2012
ב.5.
הועדה למניעת עינויים – החלטת בגץ 06/09/99 –..26
ב.6.
העשור האחרון וחוק השב"כ -…29
פרק ג סיכום —      31
ביבליוגרפיה -.     –35
מבוא
                       "פצצה מתקתקת" הוא אחד הנושאים הקשורים לשיטות חקירה בשב"כ, ה"פצצה המתקתקת" היא כינוי למחבל היודע למשל, שבמקום מסוים הוטמן מטען חבלה העתיד להתפוצץ תוך זמן קצר ועל כן אם קיים חשד שכזה מותר להפעיל לחץ פיזי מתון כדי שיגלה היכן מוטמן המטען מאחר ומדובר בפיקוח נפש. נושא זה עולה לשיח הציבורי כל פעם מחדש. סביב נושא זה נשאלות שאלות כגון: האם ניתן לדלות מידע חיוני, מהיר וחשוב מאדם אשר הניח מטען או סייע בכל דרך אפשרית בהרכבתה של  פצצה? האם ניתן להשתמש בכל השיטות ,גם בעינויים, על מנת להוציא מאותו אדם את המידע הדרוש להצלת חיי אדם? האם שיטת העינויים היא אתית, מוסרית ומשפטית? האם המטרה (הצלת חייהם של אזרחים חפים מפשע ) מקדשת את האמצעים?
מאז הקמתה של מדינת ישראל ולאורך שנות קיומה עדים אנו למספר רב של פיגועים מגוונים ומשתנים כגון: ירי על רכבים ישראלים, אוטובוסים מתפוצצים ע"י מחבל מתאבד וניסיונות חדירת מחבלים מגבול עזה וסיני אשר מנסים לפגוע בחיי אדם ובמורל האזרחים. פיגועים ע"י קבוצות טרור שונות אשר בחלקם סוכלו ע"י השב"כ הודות לטכנולוגיה מפותחת ,הפעלת משת"פים, חקירה אינטנסיבית,אשר לעיתים מלווה  בעינויים,וכל זאת, להצלת חיי אדם. עד שנת 1999, השתמש השב"כ בשיטות  חקירה  שכללו עינויים ואלימות מגוונת על מנת לאלצם להודות וכך לשמור על ביטחון אזרחיה של מדינת ישראל.
מאז ספטמבר 1999, "בג"צ העינויים" (אודותיו אפרט בעבודתי ) הביא  לשינוי המדיניות והגישה כלפי שיטות חקירה אלימות גם אם מדובר באמצעי חקירה המופעלים למטרת שמירה על חיי אדם  ומניעת פיגועים.
1 . שאלות המחקר בעבודה זו :
1 . האם שיטות החקירה של השב"כ השתנו לאורך ההיסטוריה כאשר אנו בוחנים את פעילות השב"כ בין השנים 1967 ל- 2012?
2.  האם פסק הדין בבג"ץ העינויים אכן השפיע על אופן החקירה של השב"כ?
3 . האם התקשורת ורשתות המדיה גרמו לשב"כ למתן את אמצעי החקירה לאור החשיפה הרבה והמידע הזמין של האזרחים וגופים המתנגדים לשיטות אלו?
לשם כך, אתמקד בשלוש תקופות משמעותיות : התקופה הראשונה היא משנת 1967 ועד 1987 ,התקופה השנייה היא משנת 1987 ועד שנת 1999 והתקופה השלישית היא משנת 1999 ועד ימינו,זאת אעשה תוך ציון אירועים – מקרי בוחן כגון: קו 300 ,פרשת עיזאת נאפסו וועדת לנדוי ופסקי דין מספטמבר שנת  1999 ולאחריה. בכל תקופה אציין שיטות חקירה חוקיות,כתבות,תחקירים, פסקי דין וממצאי וועדות אשר יסייעו בהשוואה בין שתי התקופות בדגש על בחינת ההבדל בין הלפני ואחרי בג"ץ העינויים באשר לכמות וסוגי העינויים של השב"כ את ה"פצצות המתקתקות".
בעבודה זו אעבור דרך מקרי בוחן כמו פרשת עיזאת נאפסו ופרשת קו 300 וכן אסקור מגוון של פסקי דין של בג"צ – מקרי בוחן אלו ופסקי הדין מכניסים אותנו למעשה לעולם החקירות של השב"כ. ארגון השב"כ אינו ארגון הפותח את שעריו בפני כל אדם ורוב החומר במיוחד בשנים הראשונות הינו חסוי ועל כן פסקי הדין של בג"ץ ובתוכם גם מקרי הבוחן נותנים לנו הצצה ואף הודאה לשימוש בחלק משיטות החקירה אותן אסקור בעבודתי.
כמו כן במהלך עבודתי אסתמך על דוחות של ארגוני זכויות אדם כגון ארגון "בצלם" וארגון          " הועד הציבורי נגד עינויים בישראל", כאשר מארגונים אלה אסתמך בעיקר על נתונים אמפיריים ומחקרים שנעשו אשר מפורסמים באתרי ארגונים אלו ופחות אסתמך על עדויות  של נחקרים.
עבודתי עוסקת בחקירות השב"כ משנת 1967 ועד ימינו ועוסקת רובה ככולה באוכלוסיית ערביי השטחים אך נוגעת בין היתר ביחס השב"כ לאוכלוסיית ערביי ישראל בהקשר של עבירות נגד ביטחון המדינה.אמנם לכל אחד מאוכלוסיות אלו יש מעמד משפטי שונה אך אטען כי בכל הקשור לביטחון המדינה כמעט ואין הבחנה ביניהם (פרשת עיזאת  נאפסו).
בפרק  א'  בעבודתי אכתוב סקירה ספרותית של החומר אותו אנתח ושל המושגים בהם אשתמש.
אסקור את :ארגון השב"כ מיום הקמתו ותפקידיו לאורך השנים עד אשר הוסדרו בחוק השב"כ.
את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו,אשר מעניק משמעות אחרת לחקירות השב"כ, לפחות בכוונה של הדברים ותפיסת האדם בעולם בו אנו חיים וכן את  מצב הדמוקרטיה המתגוננת ( כולל מצבי חרום חוקיים ומנטאליים)וכיצד הוא מתקשר למדינתנו ולאופן פעילות השב"כ.  בסיום פרק זה אציין  את פעולות השב"כ המדווחות עליהן יש עוררין ואלו הפעולות אשר מוגדרות כעינויים וחוקיותן עולה בספק גם במצבי חירום.
פרק ב' בעבודתי יהיה המשמעותי ביותר ויחתוך תקופות מוגדרות בזמן, תקופות שמוגדרות ע"י אירועים מכוננים בחיי מדינתנו ובקיומו של ארגון השב"כ. בפרק זה אסקור את פרשת עיזאת נאפסו, פרשת קו 300, דו"ח לנדוי שהגיע בעקבות פרשות אלו, סקירה של שנות התשעים בבחינת המערכת המשפטית בעיקר אל מול עתירות שהוגשו בנוגע לטענות שהועלו בנושא עינויים שבוצעו ע"י השב"כ.בהמשך , אסקור את פסק דין בג"צ משנת 1999
והשינוי המהותי שהתרחש בארגון השב"כ וביחס הציבורי אליו.
בחלק האחרון בפרק זה אגע בעשור האחרון ובעיקר במשמעויות של כל התהליכים שעבר הארגון ברבות השנים על שיטות החקירה של השב"כ.
בפרק ג' אסכם את העבודה בהתבסס על  סקירת הספרות  ומקרי הבוחן בהם התמקדתי   לאורך שנות קיומה של המדינה ושנות פעילותו של הארגון ואציין את מסקנותיי בהתייחס לשאלות  המחקר בעבודה.

2 .
סוג המחקר: מדובר במחקר איכותני המסתמך על מסמכים ,.פסקי דין ואירועים מכוננים המהווים  מקרי בוחן לבדיקת השערותיי.
לציין שרובה של העבודה תבוסס על דוחות, מאמרים ופסקי דין אשר פורסמו ע"י אגודות לזכויות אדם- הועדה למניעת עינויים, בצלם. משום ששירות הביטחון הכללי נמצא תחת חיסיון ודואג שלא לפרסם את נתוניו לטוב ולרע.
3.
מתודולוגיה : כאמור מדובר במחקר איכותני אשר בו אבדוק תהליכים בחקירות השב"כ לאורך 3 תקופות משנת 1967
ועד ימינו.העבודה תכלול :בדיקת התפתחות היסטורית,שינויי תהליכים, נקודות מפנה משמעותיות וכן תסתמך בעיקר על פסקי דין עקרוניים והשפעתם על התנהגות השרות ומהם (למרות מגבלה של מקור המסמכים ומידת מהימנותם) להסיק על שיטות החקירה העכשוויות.

4 .
השערות המחקר:  לאור  השפעת הציבור ומערכת השפיטה, האמצעים והשיטות לחקור  התמתנו.
 השב"כ  מתאים את עצמו לעידן המדיה החושפנית הנוכחית ומבצע את הדרוש ממנו בזהירות וללא חשיפה.