" שיטור קהילתי " עבודה סמינריונית במסגרת הקורס  ' אסטרטגיות שיטור ' תוכן עניינים
1 מבוא
1.1 רקע והצגת שאלת המחקר .3,4
1 .2 הצגת פרקי העבודה –…5
פרקי העבודה
2 מהו שיטור קהילתי?
2.0.1 הצגת תכונות ומאפייני השיטור הקהילתי -6,7,8
2 .0.2 מהם הטכניקות בשיטור קהילתי –…9,10,11
2 .0.3 סוגי שוטרים 12,13
2 .1 מהי שיטת שיטור רכה? -14
2 .1.1 סוגי שיטות רכות –…משפטים,16,17,18
2 .1.2 השיטות הרכות: פגישות עם הקהילה וביקורים מדלת לדלת -..19,20
2 .2 האם שימוש בשיטות – פגישות עם הקהילה וביקורים מדלת לדלת אפקטיביות להפחתת פשיעה? (הצעת מערך מחקר למדידת אפקטיביות השיטות) –.21,22,23
3 סיכום .24
4 מקורות
5 5 דף להערות בודק 26
 
1      מבוא
".. שיטור קהילתי הוא פילוסופיה ואסטרטגיה ארגונית המקדמת שיתוף פעולה בין אנשים והמשטרה שלהם. הוא מבוסס על ההנחה כי הן הקהילה והן המשטרה חייבים לעבוד ביחד כשותפים שווים על מנת לזהות, לתעדף ולפתור בעיות, כאשר המטרה היא שיפור כללי של איכות החיים באזור.." (הרפז,
2 012: 2).

1 .1            רקע
והצגת שאלת מחקר "שיטור קהילתי" הינו שיטת שיטור אלטרנטיבית לשיטת השיטור המסורתית. השיטה מבוססת על פילוסופיה, תפיסת עולם ואסטרטגיה אירגונית חדשה.
התפיסה של אסטרטגיה זו מושתת על ההבנה וההכרה שהפשיעה אינה רק עניין המשטרה אלא עניין כלל הקהילה. האסטרטגיה מיישמת דפוסים חדשים של עבודה בין המשטרה לקהילה ומוסדותיה כגון: רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, חברות שמירה, מרכזים קהילתיים, וכו' (קים, 1996).
אנשי משטרה, פוליטיקאים, אזרחים וחוקרים הצביעו על כישלון השיטור המסורתי – אכיפתי, מקצועני להתמודד ביעילות, הוגנות ויושרה עם בעיות הפשיעה וחוסר הסדר הציבורי. המשטרה הזניחה את הקשר החברתי – קהילתי ואי לכך ובהתאם לזאת איבדה את אמון הציבור ותמיכתו ומכאן איבוד עזרת הציבור והקהילה הגיע מהר מאוד. ההודאה שללא עזרת הקהילה לא ניתן להתמודד עם בעיות פשיעה והפגיעה באיכות החיים של הציבור הביאה לניסיון של כלל סוכנויות המשטרה בעולם לנסות ולבחון שיטות חדשות ממוקדות קהילה לטיפול בפשיעה והפרות סדר (מנחם, 2001). השיטור הקהילתי החל להתפתח בסוף שנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 של המאה העשרים.
בישראל הוכנס ויושם השיטור הקהילתי כפרויקט ניסוי בשנת 1995 כשהוקמה לראשונה היחידה לשיטור קהילתי במטה הארצי, ואומץ כאסטרטגיה מחייבת בשנת 1999. בעוד השיטור הקהילתי עושה נפשות ויחסי הציבור שלו משתפרים, נשארה הגדרתו נושא השנוי במחלוקת, השיטור הקהילתי מתמקד בהגברת יחסי הגומלין בין המשטרה לקהילה, התייחסות לנושאי איכות החיים, ביזור ארגוני, אימוץ גישות ניהוליות להגברת האפקטיביות והיעילות, הגברת הסיורים באזורי מגורים ופתרון בעיות המציקות לאוכלוסייה (הרפז, 2012). שיטור קהילתי הוא לא משהו שניתן לאפיין אותו בקלות, יש בו רפורמה בתהליכי קבלת ההחלטות ויצירת תרבות שיטור חדשה – שיטור קהילתי הוא אסטרטגיה ארגונית המגדירה מחדש את מטרות השיטור ומשאירה את אופן השגתן בידי אנשי השטח. רפורמה זו נשענת על ביזור ארגוני וראיית הסיור המשטרתי באור חדש במגמה להקל על הקשר של המשטרה עם הציבור (הרפז, 2012).
השיטור הקהילתי זכה לתמיכה רבה בעולם כולו והושקעו בו תקציבים ענקים. מספר שנים לאחר יישומו הגיעה העת לבדוק באיזו מידה הוא מממש את התקוות שנתלו בו. השאלה הרלוונטית ביותר לגביו האם כמודל שיטור חדש ושונה מהמודל המסורתי הוא אפקטיבי יותר בהפחתת פשיעה?! (הרפז, 2012).
השיטור הקהילתי מוגדר כ"ניסיון" לצמצם את הפשע ואת הפחד מפשע, באמצעות גישה יוזמת, תוך שימת לב לזכויות האזרח ותוך צמצום התנאים החברתיים המביאים ליצירת הפשיעה, כאשר מוקד היוזמה הוא ביצירת שותפות עם מוסדות וארגונים בקהילה –  יש תלות הדדית בין המשטרה לקהילה, על הגורמים הפועלים בה  ואת חלוקת האחריות בין המשטרה וקהילה ליצירת סביבה בטוחה יותר – האדם במרכז העשייה (קים, 1999).
בעבודת סמינריון זו אציג את השיטור הקהילתי כאסטרטגיה למניעה והפחתת פשיעה, את הטכניקות והגישות הכלולות באסטרטגיה של השיטור הקהילתי.
אנסה לבחון ולהציג האם שימוש בשיטות הרכות פגישות עם הקהילה וביקורים מדלת לדלת שהן חלק עיקרי מטקטיקות השיטור הקהילתי, אפקטיביות להפחתת פשיעה?

1 .2            הצגת פרקי עבודה בפרק הראשון, אציג מהו השיטור הקהילתי כאסטרטגיה המאומצת על ידי משטרות העולם בכלל ומשטרת ישראל בפרט. אפרט את עקרונותיו של השיטור הקהילתי שבלעדיהן זהו לא שיטור קהילתי אלא שיטור מסורתי, עקרונות שייחודיות רק לאסטרטגית השיטור הקהילתי. אפרט את מאפייני השיטור הקהילתי וכיצד הם באים לידי ביטוי בעבודה היומיומית של המשטרה.  יוצגו הטכניקות השונות הכלולות באסטרטגיה זו שבעזרתן מיושמת הגישה הקהילתית. בנוסף, יוצגו סוגי טיפוסי שוטרים וזאת על מנת להבחין בין השוטרים השונים ולהדגיש את דמות השוטר הקהילתי ואת התכונות הנדרשות ממנו כתנאי הכרחי להצלחתו כמיישם עיקרי של הגישה, כשוטר הבא בחיכוך מקסימלי עם הקהילה ומייצג את האגף כולו.
בפרק השני, יוצגו ויפורטו הסוגים השונים של הגישות הרכות שמיושמות באסטרטגית השיטור הקהילתי, הגישות הרכות יוצגו בהשוואה לגישת האכיפה. אתמקד בשיטות הרכות:  פגישות עם הקהילה וביקורים מדלת לדלת שהן לדעתי ולדעת רבים כפי שהוכח במחקרים רבים השיטות שמביאות להפחתת פשיעה בצורה האפקטיבית והיעילה ביותר לטווח ארוך.
תוצג הגישה שלי שלפיה השוטר יהיה יעיל יותר, לא בהכרח רק שוטר המתפקד בפועל במשטרת ישראל באגף השיטור הקהילתי, במידה ויפעל כ- "עובד סוציאלי" הדואג לפרט ולקהילה ולא רק כשוטר אוכף, קשוח ואטום. בפרק השלישי, אציג את הממצאים של הסמינריון כולו, פרק זה הוא העיקרי, עוסק בשאלת המחקר, לאחר שבחנתי את יעילות השיטור הקהילתי ובתוכו הגישות הרכות, הטכניקות השונות בכלל והשיטות פגישות עם הקהילה וביקורים מדלת לדלת בפרט. אנסה לענות על השאלה העולה – האם השימוש בשיטות רכות יעיל להפחתת פשיעה, אתמקד בשאלתי בשיטות פגישות עם הקהילה וביקורים מדלת לדלת כשיטות עיקריות בעלות השפעה מקסימלית על רמת הפשיעה. בנוסף אציע ואציג שיטת מחקר משלי, בניסיון לחקור ולבדוק את אפקטיביות שיטות השיטור  שבהן אתמקד.