סמינריון מחקר בנושא חינוך " קליטתם של תלמידים עולים במערכת החינוך בישראל:אפקטיבי ומשתפר ביחס להשקעה והתשומות?" מנחה :
תוכן העניינים:                                                                                                 עמוד מבוא 3-5
סקירה ספרותית  –..6-7
גורמים מרכזיים המשפיעים על הישגי תלמידים עולים –.8-9
עברית שפה שנייה ורכישת שפה שנייה -9
א.      ממצאי מחקרים -9
א.1. המדיניות הלשונית לגבי העולים במערכת החינוך, הוראת העברית –…9-10 א.2. היחס לשפות המוצא של העולים 10 א.3. סיכום הנחיות של משרד החינוך לבתי-הספר ביחס לחוסר עקביות לשימוש 10-11
       בשפת המוצא של העולים –.                   דוח מדעי טכני שנבדק במחקר –12-14
הממצאים העיקריים של הדוח – ההמלצות -..14-17
ההמלצות  בעקבות המסקנות והתוצאות של המחקר –18-20 מסמך הישגי תלמידי עולים –הוגש לוועדת החינוך בשנת 2006 –…21-23
מסמך הישגי תלמידים עולים – הוגש לוועדת החינוך בשנת 2011 —
24-27
ראיון עם המפקח על תלמידים עולים במשרד החינוך –28-30 מה לדעתנו בעבודתנו זו מיושם ומה לא מתוך המלצות המחקרים שהוגשו למערכת החינוך-..31-33
סיכום –34-35
ביבליוגרפיה ..36-37
מבוא
מדינת ישראל מראשית קיומה, היא מדינה קולטת עלייה. כ- 70% מהאוכלוסייה היהודית בישראל הם עולים מדור ראשון או שני. במסגרות החינוך לומדים תלמידים רבים שלא נולדו בארץ ולכן שפת העברית אינה שפת אמם. התלמידים מגיעים ממספר רב של מדינות כמו: אתיופיה, ארגנטינה, חבר העמים, צ'ילה, ארה"ב צרפת וכו'…(בהט,עמ'5).
עבור מדינת ישראל קליטת עליה כה גדולה של עולים יצרה טלטלה עזה בכלל ובמערכת החינוך בפרט, זהו מצב אשר נותן אותותיו במערכות החינוך עד היום. זאת אף על פי שזרם העולים מברה"מ לשעבר ומאתיופיה הולך ומצטמצם. נראה כי מערכת החינוך מתקשה להתמודד עם קליטת התלמידים העולים לשעבר. ניתן לראות זאת בשיעורי הנשירה הגבוהים של התלמידים, בהישגים הלימודיים הנמוכים יחסית לאוכלוסייה הוותיקה(קמחי ובן אריה, 2007) העולים נדרשים להתנתק מעולמם המוכר אשר כלליו ואורחותיו היו ידועים להם, ולהסתגל למציאות שונה חדשה, לקודים תרבותיים זרים, לאורחות התנהגות אחרת, לשפה שונה, למצב של דו תרבותיות ודו לשוניות. למעשה הם נדרשו לגבש מחדש את זהותם(בלום,עמ'5).
אחת הסיבות לקשיים בהתמודדות של מערכת החינוך נעוצה בהבדלים התרבותיים שבין העולים לבין החברה הקולטת. הבדלים אלו הקשו ועדיין מקשים על מערכת החינוך לקלוט את התלמידים העולים תוך שימוש בכלים הקיימים, מאחר וכלים אלו מתאימים לאוכלוסייה הקולטת ולא לאוכלוסייה הנקלטת. שילוב טוב של תלמידים עולים במערכת החינוך צריך פיתוח כלים חדשים, המבוססים על פרקטיקות רגישות תרבות, אשר תיקח בחשבון את תרבות המוצא של התלמידים העולים על כל רבדיה השונים.                                                                                                                         עם תחילת גל העלייה הגדול מברה"מ לשעבר ומאתיופיה, משרד החינוך לא התווה קווי מדיניות ברורים בקליטת תלמידים עולים, מצב זה השאיר בשטח את התערבותם והחלטתם של מנהלי בתי הספר והעמיד בקנה אחד עם מגמת הביזור והגדלת האוטונומיה של מנהלי בתי הספר באותה תקופה, ועם מדיניות של קליטה ישירה שהעבירה את האחריות לעולים עצמם.
במציאות זו מנהלי בתי הספר הם אלו אשר במידה רבה מתווים את מדיניות קליטת התלמידים העולים והיא נשארה עד היום. ביטוי לכך ניתן לראות לדוגמא: בשעות העזר לתלמידים העולים, המועברות לבית הספר על ידי משרד החינוך, כאשר אופן השימוש בהן נתון כמעט לחלוטין לשיקוליו של המנהל. בנוסף פעולות רבות אשר מיועדות לעולים ניתנות על-ידי קרנות פרטיות כמו: קרן קרב(סבר,2004, 2004,ilatov&  Horowitz, shamai).
בתהליך קליטתם של בני נוער בישראל נודע תפקיד מרכזי למערכת החינוך בכלל ולבתי הספר בפרט. המעבר של התלמידים העולים לתרבות בית ספרית חדשה, תרבות שונה מזו שהכירו בארץ מוצאם, מציב בפניהם אתגר התמודדות עם קשיי הסתגלות רבים(ליברמן 1992).
החל משנות ה – 90 נעשו מחקרים רבים אודות קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך. מחקרים אלו בדקו את מדיניות משרד החינוך, והתבססו בעיקר על התבטאויות של הדרגים הניהוליים במטה משרד החינוך ועל חוזרי מנכ"ל בנושא זה.  בשנת
2 002 נוצרה הרגשה בקרב הציבור שהתלמידים העולים לא רוכשים את השפה העברית בקצב סביר, זאת מאחר והופיעו כתבות בעיתונים שהתלמידים לא עוברים את המבחנים וישנה נשירה. סקירה ספרותית העוסקת בהישגיהם של תלמידים עולים במיוחד מאתיופיה ומחבר המדינות, מציגה ממצאים שאינם חד משמעים. אמנם רבים המקרים שרמת הישגיהם של העולים נמוכה, אך ישנם מקרים שרמת הישגיהם גבוהה יותר מזו של תלמידים ילידי הארץ. הישגי העולים תלויה במגוון של גורמים  כמו: ארץ המוצא, שליטה בשפת האם, התייחסותו של בית הספר, מניעים תרבותיים וקוגניטיביים, גיל ההגירה, רקע כלכלי ובעיקר תמיכת הורים(אילנה שוהמי).
תופעת ההגירה מארץ לארץ מחייבת מערך של שינויים בכל מעגלי החיים כמו: משפחה, חברה, תעסוקה ותרבות. המהגרים מתנתקים מעולמם המוכר ואורחותיו וצריכים להסתגל למציאות חדשה, לשפה חדשה ולרוב לא מוכרת. העולים עוברים תהליך שכרוך במתח ובתסכול, משברים, תחושות של אבדן דרך, חוסר ביטחון ואי ודאות. למעשה המהגרים נדרשים לתרגם מחדש את זהותם. עליהם ללמוד במהירות את השפה העברית כדי להתמודד באינטראקציות החברתיות, אי שליטה בשפה בקריאה ובכתיבה יכול להיות קושי בולט לתפקודם בתחום המקצועי(בלום,קולקה).
על רקע נושא זה עולה שאלת תרומתו של בית הספר לקליטת תלמידים עולים.      הגדרת קליטת העלייה כאתגר לאומי וכערך, מציבה את בית הספר ליטול חלק עיקרי במאמצים להצלחת תהליך קליטת העלייה. סקירה ספרותית בעשורים הראשונים לקום מדינת ישראל, מדיניות הקליטה הייתה גישה של "כור היתוך". העולים היו צריכים לסגל לעצמם את התרבות המקומית ולנסות להתאים עצמם לתושבים הוותיקים(בלום, עמ' 5). העליות הציוניות בעשורים הראשונים אף שבהרכבן היו כמעט הומוגניות, פעלו להכנת תשתית לחברה עתידית הטרוגנית. כדי לבנות חברה שונה וייחודית לחברה החדשה והמשותפת על כל מרכיביה. למרות רצונם לפחות בתחום התרבות הוא נועד מראש לכישלון, מאחר ותרבות קשורה תמיד להיסטוריה לזיכרון ומכוונת לשמירת הרצף של החיים המוסריים, האינטלקטואליים והרוחניים של האדם והחברה. הציונות הסוציאליסטית של העליות השנייה והשלישית באה ברובה עם אותן הנחות לגבי התרבות, אבל מטרותיה היו שונות לחלוטין.
היא הייתה צריכה להיבנות שונה מחיי היהודים בגולה, אבל בנויה על זיכרון העבר הקדום של העם היהודי. בארץ ישראל נוצרה תרבות ששפתה עברית, נוצרה בה מזיגה בלתי-נמנעת של מסורת תרבותית שהביאו אתם החלוצים מארצות מוצאם ושל אורחות החיים בארץ. מזיגה זו יצרה מוסיקה ותיאטרון, שירה ופרוזה ודפוסי חיים ודרכי חינוך שונים מהדפוסים המוכרים של מזרח אירופה ומרכזה. תרבות חדשה זו יצרה בארץ את ה"צבר" הישראלי. למציאות זו הגיעו גלי עליה אדירים הם הגיעו משבעים גלויות, ממזרח וממערב, הם באו אל ארץ שהייתה להם בית ומקלט, מוצא יחיד וחלום. למעט יהדותם והימצאותם פיזית, כמעט ולא היה להם מכנה משותף. הגרעין שהיה קיים כבר בארץ עשה מאמצים על מנת לקלוט אותם. אבל מגבלות היכולת, והקשיים  שהציבו בפני העולים, לא הם שהביאו לשבר החברתי אלא, מגבלות ההבנה, חוסר היכולת האידיאולוגית החברתית להגמיש עמדות כלפי העולים לחרוג מעבר לתפישת צורכי העולים, מנעה יותר מאוחר את גיבושה של החברה בישראל, הניסיון לשלב את העולים בחיי הארץ היה כן ואמת. גלי העלייה של שנות השישים ואילך הם שונים מקודמיהם. הם עלו מתוך החלטה אישית. לכל קבוצה יש מאפיינים, צרכים וציפיות משלה. הם הגיעו למדינה קיימת בעלת מנגנוני שלטון, מערכות קליטה, משפט, חינוך, צפיותיהם מהמדינה גבוהות מקודמיהם. הם יודעים שהמדינה צריכה לסייע בקליטתם, לדאוג להם מכוח החוק (ברלב,עמ'96-91).
בבתי ספר מחוץ לישראל, המסרים הערכים, החברתיים והפוליטיים היו ברורים ביותר, בחברה הישראלית, אין הכוונה ישירה וחד משמעית לערכים מועדפים, ולעתים קרובות אף קיימת סתירה בין מסרים שונים. מורכבותה של מערכת החינוך בישראל מעמידה רבים מהתלמידים העולים ואת הוריהם במבוכה. הם אינם מבינים את מבנה בית הספר ואינם ערים לשונות בין מוסדותיו, מסלוליו ותעודות הגמר שמנפיקים. בנוסף התלמידים באים מתרבות חיים חילונית ולרובם אין ידע בסיסי במורשת היהודית, עובדה זו מקשה עליהם את קליטת השפה ולימוד המקצועות ההומניים, ובעיקר את מקצוע התנ"ך (צלניק, 1992
גורמים מרכזיים המשפיעים על הישגי תלמידים עולים כדי לברר את הגורמים המרכזיים המשפיעים על הישגי התלמידים העולים,   יש תחילה להעלות את הגורמים המרכזיים אשר משפיעים ככלל על הישגי התלמידים העולים.
המצב החברתי הוא גורם חשוב בהסברת הישגי העולים בלימודים.
בקרב עולי אתיופיה גורם חשוב הוא שימורה של שפת האם והגברת השימוש בה.
ליחסה של המערכת הבית-ספרית ותפקודה, יש השפעה למשתנים שלהם זיקה להבדל שבין סביבת בית-הספר החדש לסביבה בארץ המוצא בתחום החברתי כגון: מעמד התלמידים המהגרים בבית הספר, יחסם של המורים והתלמידים לעולים והמוטיבציה של המהגרים. מחקרים מצאו- כי ברמת ההצהרות יש מודעות לצרכים של התלמידים העולים אך בפועל תמיכת בית הספר דלה בגלל חוסר המקצועיות והעדר הכרה של מורים מקצועיים ובמחסור בידע להישגיהם של התלמידים העולים. כמו כן, בית הספר אינו מתייחס לטיפוח הקשרים עם קהיליית ההורים של התלמידים העולים. בלטה מוטיבציה גבוהה מאוד בכל קבוצות המוצא ובכל דרגות הכיתה שאיפתם של התלמידים להצליח בלימודים והספקנות שלהם לגבי יכולת התגשמותה עקב התמיכה הדלה של המערכת ושל בית הספר. מחקרים הצביעו כי יש הבדלים משמעותיים בהישגים בלימודים לפי ארצות וקבוצות המוצא. מצבם של תלמידי ילידי אתיופיה חמור במיוחד בשני מקצועות ובכל דרגות הכיתה והוא אינו משתפר.
הקושי המרכזי של התלמידים העולים הוא השפה. קושי בתחום הדעת, מתמטיקה, לכן יש לייחס חשיבות רבה לשליטה בשפת האם של התלמידים, יוצאי אתיופיה וברה"מ לשעבר ולשימורה. דרושות שנים רבות של השקעה בעולים, יש זיקה בין ההישגים לשנות השהייה כדי לאפשר להם להגיע להישגים נאותים.
בספרות המחקר מקובלת התפיסה שככל שהפער בין תרבות המוצא לארץ הקליטה גדול יותר כך יקשה על המהגרים להצליח וממצאי המחקר מאשרים תפיסה זו בולט במיוחד הפער ברמת האוריינות.(ירחון, האגף לחינוך יסודי2003)