ניטשה במאמרו על אמת ושקר במובן החוץ- מוסרי עוסק בשאלת המקור של השפה. בניגוד להרדר או רוסו הוא אינו מתמקד ברגע ההיסטורי של תחילת השפה אלא מתייחס לנקודת ההווה כנקודת מוצא והולך ממנה אחורה. כחלק מחקירות הקיצון במאמרו, מתעסק ניטשה בעניין האמת והשקר- שתי נקודות קיצון ביניהן נע תוך כדי המאמר והחקירה.
מה שניטשה מתמקד בו זה קיום האמת ה"אמיתית" הזו, אך מתחיל בהצגתה בצורה שיכולה להשתמע לשתי פנים