סטיגמה בבריאות הנפש עבודת סיכום תאריך: 22.08.12
   סטיגמה של אנשי מקצוע המלווים אנשים המתמודדים עם         מחלה פסיכיאטרית אם נטמין זרע באדמה צחיחה והוא ימאן לצמוח, האם נשאל מה לא בסדר עם הזרע?
לא. אנו מבינים שחיים אינם מסוגלים להשתרש באדמה צחיחה. לכן לא נאשים את הזרע, אלא נבחן את הסביבה בה אנו מבקשים לזרוע ונסיק שהבעיה היא בבצורת (Deegan, 2002 ).

1 .מבוא: סטיגמה של אנשי מקצוע המלווים אנשים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית- משחר ההיסטוריה מחלות פסיכיאטריות היו כרוכות בסטיגמה. מחלות פסיכיאטריות הן מצב המעורר את מירב התגובות הסטיגמטיות בחברה שלנו, כך שאנשים בעלי מחלות פסיכיאטריות חווים את עיקרי המאפיינים של תהליכי הסטיגמה. הם מתויגים, מבודדים, מקושרים לדמויות לא נחשקות ומופלים כתוצאה מכך (Corrigan&penn,1999).
ישנם מודלים שונים המתארים גורמים שונים לסטיגמה כלפי מתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית:
קוריגן מציג מודל המתאר את הגורמים הקוגניטיביים וההתנהגותיים המובילים לסטיגמה ואפליה כלפי המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית. המכניזם של הסטיגמה כולל שלושה שלבים (Corrigan & Kleinlein,
2 005). שלב הזיהוי השלב שבו חברים בקהילה מזהים כי האדם מתמודד עם מוגבלות פסיכיאטרית. הזיהוי מתבצע באמצעות ארבעה פרמטרים: (1)   זיהוי על פי סימפטומים פסיכיאטרים, כגון: התנהגות מוזרה, התנהגות אפקטיבית בלתי הולמת, שפה לא ברורה ושיחה בקול רם בין האדם המתמודד לבין עצמו; (2) זיהוי על פי כישורים חברתיים לקויים הכוללים שפת גוף שאינה מתאימה לאירוע, בחירת נושאי שיחה שאינם קשורים למהלך האינטראקציה ואי יצירת קשר עין (3) זיהוי על פי מראה חיצוני מוזנח והיגיינה אישית ירודה; (4) זיהוי ותיוג האדם כמתמודד עם מוגבלות פסיכיאטרית.     שלב הסטריאוטיפים והדעות הקדומות סטריאוטיפ הוא תיאור מוגזם האמור לחול על כל האנשים השייכים לקבוצה מסוימת. דעה קדומה היא הסכמה עם הסטריאוטיפ, דבר המוביל לתגובה רגשית.
סטריאוטיפים –