הקולנוע הישראלי יוצא מהארון- מחקר איכותני הבוחן את התהליך שעבר הקולנוע הישראלי בסרטים המציגים הומוסקסוואלים

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 11319
מספר מקורות 29

תקציר העבודה

סמינריון הקולנוע הישראלי יוצא מהארון סמינר: תקשורת ופורנוגרפיה תאריך הגשה: 7.10.2012
תוכן עניינים
מבוא –…עמ'3
פרק 1- סקירת ספרות –
עמ' 5
ההיסטוריה של הקהילה ההומוסקסואלית …עמ' 5
אבני דרך בתהליך גיבוש הנטייה המינית והיציאה מהארון –.עמ' 7
הומוסקסואלים בתרבות –.עמ'
1 1
דימויים וייצוגים של הומוסקסואלים בשיח החברתי ובתקשורת .עמ'
1 3
גבריות והומוסקסואליות בקולנוע הישראלי עמ'
1 6
תיאוריות רלוונטיות למחקר -..עמ'
1 7
פרק 2- שיטת המחקר ..עמ'
1 9
ממצאים -עמ'
2 0 פרק 3- דיון ומסקנות …עמ'
3 0 ביבליוגרפיה עמ'
3 5            בשנת
1 979 יצא הסרט הישראלי הראשון באורך מלא שבו מככבת דמות של גבר הומוסקסואל, היה זה "מחבואים" של דן וולמן. עלילת הסרט נסובה סביב דמות של מורה הומוסקסואל בעל אופי רגיש, הנאלץ להתמודד עם חריגותו בנוף הגברי-פלמח"ניקי-מצ'ואיסטי, הבז למשתמטים, לרגישים,  לחלשים ולשונים. בשנות השמונים נולדה תת-דמות להומו החריג,  ההומו הממאן להתקבל לחברה או שניסיונותיו נידונים לכישלון. זה קרה בסרטיו  של עמוס גוטמן, שהיה היחיד, באותה תקופה, שעסק בעקביות בדמויות הומוסקסואליות.  סרטו הראשון באורך מלא "נגוע", עסק בקולנוען צעיר המתקשה לקדם את סרטיו העוסקים בהומוסקסואלים ולבטיו וייסוריו בנוגע לנטייתו המינית. חריגותה של הדמות בסביבתה נבעה הן מהיותו הומוסקסואל והן מהיותו אומן. נושא המחקר שנבחר הוא, אם כן, הינו אופן ייצוגן של דמויות הומוסקסואליות בקולנוע הישראלי העלילתי, אנו חיים בעידן בו קיימת תחושה שהחברה נאורה וסובלנית יותר מבעבר, כלפי קבוצות מיעוט, ובהן קבוצת ההומוסקסואלים. תוקף לטענה זו ניתן על ידי החוקר wood, אשר טען כי סרט הקולנוע         " brokeback mountain" שבמרכזו רומן בין שני גברים, הוא עדות לתהליך מתמשך ומואץ של קבלתם והשתלבותם של ההומוסקסואלים בקהילות המתקדמות של צפון אמריקה (Wood, 2007). לכן יהיה מעניין לבחון האם נכון הדבר גם לגבי החברה הישראלית והקולנוע שלה, תוך בחינה ביקורתית של  ייצוגים  הומוסקסואלים בקולנוע הישראלי, אנסה לראות האם החברה הישראלית אכן הופכת נאורה וסובלנית יותר בהקשר זה, או שמא מדובר ברושם מטעה והסיבה האמיתית משמחת פחות.  ייצוגם בתקשורת  והתייחסות החברה אליהם חשובה ומשמעותית עבורי, במסגרת עבודה זו אציג ניתוח השוואתי של ייצוגי ההומוסקסואלים בסרטים השונים, תוך בחינה של הדומה והשונה. אעמוד על מוטיבים חוזרים ומאפיינים משותפים בין הדמויות בתקופות שונות בשדה המחקר ואצביע על הבדלים ביניהם. לבסוף אנסה להבין מהם הגורמים העשויים להסביר את ההבדלים הללו בהתאם לתיאוריה הקווירית ולתיאוריה הפמיניסטית. חשוב לי לציין כי היות ואני גרה בישראל וחייה את ההוויה והתרבות ניתחתי את הסרטים באופן מסוים, יתכן כי אם עורכי המחקר היו ממקום מגורים אחר ובעלי מנטאליות שונה, הממצאים שהם היו מקבלים היו שונים במידת מה. מאידך, סביר שהם היו מפספסים או מפרשים באופן שגוי מחוות וסמלים תרבותיים, אשר עבורי הם גלויים ובהירים, ומאפשרים ניתוח מדויק ונאמן לאמת.
עניין נוסף הוא העובדה שאני משתייכת לקהילה ההטרוסקסואלים, ועל כן אולי מידת רגישותי לנושא אינה גבוהה כמו של אדם הומוסקסואל. עניין זה יכול להתגלות כמגרעה במחקר, לדיוק שבו ולירידה לפרטים ולעובי הקורה מאידך, עניין זה יכול גם להקל על עבודת המחקר ולאפשר לי לפעול באובייקטיביות מוחלטת, וכך להבטיח שהמחקר מהימן. שאלת המחקר היא: מהם השינויים והתמורות שחלו בתפיסתו ובמעמדו של ההומוסקסואל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקולנוע הישראלי בין השנים 1983-2006 ומה המשמעות של שינויים אלו? להלן רשימת הסרטים המהווים את שדה המחקר שלי:
1.       "נגוע"- עמוס גוטמן (1983)
2 .       "אפטר"- איתן פוקס (1990)
3 .       "חסד מופלא"- עמוס גוטמן (1992)
4 .       "בעל בעל לב"- איתן פוקס (1997) 5.       "יוסי וג'אגר"- איתן פוקס וגל אוחובסקי (2002)
6 .       "הבועה"- איתן פוקס וגל אוחובסקי (2006)