חוק האזרחות והכניסה לישראל מול הביקורת השיפוטית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 5347
מספר מקורות 19

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא
פרק
1 – חוק האזרחות והכניסה לישראל
1 .1      רקע
1.2      החוק והתיקונים שנעשו בו
1 .3      תכלית החוק
1 .4      מעמדו ותוקפו של החוק פרק
2 – העתירות נגד החוק
2 .1      העתירה הראשונה- בג"צ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים
2 .2      העתירה השניה- בג"צ 46/07 ח"כ זהבה גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה פרק
3 – דיון בין שני פסקי הדין
2   
3   
3 .1   שיקולים פורמליים
3 .2   שיקולים ריאליים
3 .3   היבטים נוספים סיכום ביבליוגרפיה מבוא
חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק בשנת 2003 ומאז באופן רציף הוא עומד במבחניה של הביקורת השיפוטית.  החוק השנוי במחלוקת מנע תחילה מתן אזרחות לתושבי השטחים מכוח איחוד משפחות, ולאחר מכן הורחב ומנע זאת גם לתושבי מדינות אויב. החלטה זו משפיעה על אזרחי המדינה מהמגזר הערבי, הטוענים כי נמנעות מהם זכותיו חוקתיות בסיסיות למשפחה ולשוויון. מאחורי החוק עומדים טיעונים יציבים בדבר שמירה על בטחון המדינה ואזרחיה. שני פסקי דין קבעו שאין לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל, אך סוגיית איחוד המשפחות איננה חלוטה. מאז פסק הדין האחרון מינואר 2012, הוגשו עתירות נוספות וייתכן שיימשך הדיאלוג הזה שבין המחוקק לבית המשפט. מצד אחד, ברור שהחוק יוצר קושי לדמוקרטיה וחוקתיותו מוטלת בספק. מצד שני, הפיגוע בקו אוטובוס מנהל עסקים2 בנובמבר 2012 שבוצע על ידי מחבל שזכה למעמד ישראלי מתוקף החוק, ממחיש את חשיבותה של הסוגיה הבטחונית מחדש.
מעבר לכך שהחוק נוגע מציב אתגר לדמוקרטיה הישראלית, ויש אף שייטענו שמשפיע על גורלה של המדינה, הפרשייה המשפטית סביבו מורכבת ומרתקת. פסקי הדין שניתנו בבג"צ מציגים מגוון רחב מאד של שיקולים, עמדות ודעות שנלקחו בחשבון על ידי השופטים, חלקם אינם טריוויאלים כלל. כמו כן, פסקי הדין הוכרעו על חודו של קול בודד, דבר המדגיש את המחלוקת וחוסר תמימות הדעים סביב חוקתיותו של החוק.
בעבודה זו בחנתי את החוק עצמו, הרקע לו ואת שני ההליכים בבג"צ, תוך ניסיון לבדוק מהם שיקולי השופטים כאשר הם עוסקים בביקורת שיפוטית. נקודת המוצא שלי לעבודה הייתה שקיימים שיקולים מגוונים, ביניהם חוקתיים- פורמליים, ריאליים ופרקטיים. אך עם זאת, הייתי סבור כי מרכז הכובד והבסיס להחלטה בסוגיות כה מהותיות מתבסס על השיקולים הפורמליים.