דובר או צנזור? דובר צה"ל בעת לחימה יריבים או שותפים: יחסי דמוקרטיה ותקשורת תוכן
1 . מבוא. 3
2 .  יחסי צבא ועיתונות בישראל. 6
2 .1.
פיקוח על העיתונות בישראל. 6
2 .1.1.
מסגרת חוקית של פיקוח על העיתונות. 6
2 .1.2.
פיקוח עצמי של העיתונות. 7
2 .2.
יחידת דובר צה"ל. 9
2 .3.
ממשקי צבא-עיתונות. 11
2 .3.1.
בשגרה. 11
2 .3.2.
בלחימה. מנהל עסקים
3 . דובר צה"ל והשפעתו על העיתונות בעת לחימה – ניתוח מקרי מבחן 16
3 .1.
מקרי המבחן 16
3 .2.
ניתוח הנתונים.. 17
3 .2.1.
מלחמת "לבנון השנייה". 17
3 .2.2.
מבצע "עופרת יצוקה". 18
3 .3.
בין שתי מערכות – בין שתי תפיסות תקשורתיות. 19
4 . סיכום.. 23
מקורות. 28

1 . מבוא
" ישנו הכרח לרכז ביד אחת את כל פעולות ההסברה בזמן חירום בתוך צה"ל עצמו… יש להקפיד כי הצנזורה תעסוק אך ורק בנושאים מובהקים של ביטחון שדה…" (קרני, 1974) ציטוט זה המובא בפתחו של דו"ח קרני מסמל למעשה את אבן הפינה של יחידת דובר צה"ל כפי שהיא מוכרת כיום ולא בסמכות אמ"ן כפי שהיה עד שנת 1976. מטרת דובר צה"ל, כפי שהוצע במסקנות דו"ח קרני ומאוחר יותר אומץ על-ידי הרמטכ"ל, היא להוות "סמכות מקצועית ראשית בצה"ל" בנושא הדוברות, טיפוח אמון הציבור בצה"ל והעברת המידע לציבור כולל העברת דיווחים בארץ ובחו"ל (פקודת מטכ"ל – 2.0203 חטיבת דובר צה"ל ).
במדינת ישראל, רווית המתחים הביטחוניים, יחסי צבא-חברה מהווים מוקד לדיון עוד מימי הקמת המדינה. אין הדיון עוסק בנושא התקשורת בלבד אך נושא זה מהווה מוקד מרכזי בדיון על טיב יחסי צבא-חברה (יום עיון:
צה"ל והתקשרות בעיתות לחימה, 2002).
המתח שבין התקשורת החופשית, אבן יסוד במדינה דמוקרטית, לבין שמירה על בטחון המדינה ושלום הציבור עומדים למבחן כל העת (נוסק & לימור, 2007). מבחן מרכזי אשר הפך לדוגמה הכרחית בכל דיון העוסק בנושאים כמו חופש הביטוי, צנזורה וחופש העיתונות, הוא בג"ץ "קול העם". בבג"ץ "קול העם" בוטלה התפיסה לפיה הכל בר-צנזור והונהג מבחן ה"וודאות הקרובה", שמטרתו להבטיח שהצנזורה לא תפסול ידיעותתוכן אלא אם קיים חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור בעקבות הפרסום בוודאות קרובה. נוסף על הגבלת הצנזורה בפסיקת בג"ץ "קול העם" הגדיר כב' השופט אגרנט את חופש הביטוי כ"זכות עילאית" ונתן לזכות זו תוקף משפטי שהיה חסר לה טרם פסיקה זו (בג"ץ 73/53 חברת קול העם בע"מ נ. שר הפנים פ"ד ז (2), 871).
הצנזורה הביטחונית בישראל פועלת מתוקף חוק (תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945) אך בפועל  מהווה צנזורה לאחר מעשה בלבד, כתבות מוגשות לאישור הצנזורה, והיא אינה עוסקת כלל במניעת גישה אל חומר האסור בפרסום (נגבי, 2005). בנוסף הצנזורה עצמה הוגבלה מתוקף הסכמים (שעודכנו לאורך השנים) שנחתמו בין עורכי העיתונים לבין הצבא והצנזור. הסכמים אלה הגדירו את רשימת הנושאים שעליהם בלבד תחול חובת מסירת ידיעות לידי הצנזורה טרם הפרסום (שם).
אין בכוחה של הצנזורה למנוע גישה למידע הצבאי והאחריות לכך מוטלת על כתפיו של דובר צה"ל כפי שמוגדר בפקודת המטכ"ל המוצגת בתחילת פרק זה (רונן, 2006). אחריות זו טומנת בחובה אתגרים רבים שעיקרם שמירה על האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין ביטחון המדינה ושמירה על האינטרסים הצה"ליים כפי שמגדירה אותם מחלקת ביטחון המידע בצה"ל כ"יעדי ההסתרה" של צה"ל. (יום עיון: צה"ל והתקשרות בעיתות לחימה, 2002).
עבודה זו מטרתה לעסוק ביחידת דובר צה"ל ולבחון באיזו מידה ניתן להגדיר את דובר צה"ל כגוף צנזורה ביטחוני בעת לחימה? העבודה תתמקד בעיתונים היומיים הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב.
לצורך עבודה זו הגדרת הצנזורה תהא הפעלת סמכות על-מנת למנוע גישה למידע (שאינו מסכן את ביטחון המדינה בוודאות קרובה), אי מתן תוקף לידיעה ואו מניעת פרסום ידיעה תוך הפעלת סנקציות כנגד כתבים על-מנת לוודא כי הידיעה אכן אינה מתפרסמת.
על מנת לענות על שאלה זו בעבודה, ייעשה שימוש בכלים אשר יכולים לעזור ולגבש תשובה. זאת למרות מיעוט המחקר האקדמי הישיר בנושא דובר צה"ל בכלל וביחסים בין דובר צה"ל לבין הצנזורה בפרט.
כלי מרכזי אשר בו נעשה שימוש בעבודה זו, הוא הראיון. במסגרת איסוף המידע לעבודה נערכו ראיונות עם כתבים צבאיים ודוברי צה"ל, בהווה ובעבר. ראיונות אלה מלמדים על טיב מערכת היחסים שבין הכתב לדובר:
קיומן של הגבלות ישירות, אופי הפעלת המגבלות ומידת השליטה במידע וכתוצאה מכך הפגיעה בחופש העיתונות שיש בידי דובר צה"ל ולמעשה הפעלת צנזורה טרם הגישה למידע (ולא לאחר מעשה כפי שמופעלת הצנזורה החוקית בישראל).
כלי נוסף הוא ניתוח תוכן – בחינת נוכחות דובר צה"ל בדיווחים בעיתונות היומית הפופולארית בישראל. בעבודה אנתח שני מקרי מבחן באמצעותם תודגם השפעתו של דובר צה"ל על חופש העיתונות בעת לחימה. ניתוח התוכן בוחן "פאסיביות ואקטיביות" במעורבות דובר צה"ל בכתבות. פאסיביות תימדד היכן שדובר צה"ל נדרש לתגובה בכתבה, הכתב עשה שימוש במקורות זרים או שנעשה שימוש במדליפים ללא מעורבות דובר צה"ל.
אקטיביות תימדד היכן שדובר צה"ל סייע לכתבים בקבלת המידע (דוגמת נתוני גיחות מטוסים או תמונות ייחודיות), יזם את הפרסום בעצמו, אפשר לכתבים גישה לראיונות בכירים או לשטח עצמו בצורה עצמאית. המחקר יבחן כתבות אשר פורסמו בשלושת העיתונים היומיים: הארץ, מעריב וידיעות אחרונות, במוסף הכותרת בימים מוגדרים ללחימה (5, 10 ו-משפטים).
שני מקרי המבחן במסגרת עבודה זו הם מלחמת "לבנון השנייה" (2006)  ומבצע "עופרת יצוקה" (2008). הבחירה בשני מקרים אלה היא משום ששתי המערכות הצבאיות הללו התרחשו בשטחים מחוץ לגבולות המדינה אשר ניתן למנוע אליהם גישת אזרחים ישראליים. שתי המערכות התרחשו בעת האחרונה כך שמבחינה תקשורתית וטכנולוגית הן דומות במאפיינים ובהשפעות האפשריות על חופש העיתונות (כל אחד עיתונאי בעידן זרימת המידע במרחב הווירטואלי).
כחלק מניתוח התוכן אנתח דו"חות חקירה של האירועים הנ"ל ומסמכים רשמיים אשר הופצו בעת הלחימה ולאחריה המאפשרים להתחקות אחר מדיניות הפעלת דובר צה"ל. כך לדוגמה הכתוב בדו"ח וינוגרד (ועדת וינוגרד, 2008), שעסק בניתוח אירועי מלחמת "לבנון השנייה",  יוכל לשמש כמידע חיוני מאד בעת כתיבת עבודה זו.
העבודה נחלקת לשלושה:
החלק הראשון עוסק בחופש העיתונות בישראל ומהווה סקירה מכינה לקראת הדיון במהלך סיכום העבודה. בחלק זה אסקור את ההגבלות הקיימות על חופש העיתונות בישראל ואתייחס למוסד דובר צה"ל, סמכויותיו והתנהלותו בממשקיו עם העיתונות בעת רגיעה ולחימה.
החלק השני עוסק בניתוח מקרי המבחן ודרכם תיבחן השפעת דובר צה"ל על העיתונות בישראל בעת לחימה.
החלק השלישי מהווה את סיכום העבודה ובו מענה על שאלת המחקר וניסיון לסווג את אופי פעילותו של דובר צה"ל בעת לחימה.
צנזור או דובר? המענה מבוסס על כלל החומר שהוצג בעבודה.
להשערתי, ממצאי עבודה זו יגלו כי דובר צה"ל מהווה גוף צנזורה ביטחוני נוסף על הצנזורה הביטחונית החוקית בישראל וזאת על-ידי שימוש בכוחו כמונופול על המידע הצבאי בזמן רגיעה בכלל ובזמן לחימה בפרט.