תוכן העניינים
מבוא. 3
פרק תיאורטי 5
שוויון 5
פמיניזם וגישותיו השונות לשוויון 9
מגדר ותעסוקה. 11
הנורמה בישראל: מגדר ושוויון מנהל עסקים מעמד הנשים בישראל. 17
העדפה מתקנת. 18
סיכום. 26
ביבליוגרפיה. 28
 הכרה בערך השוויון שבין המינים כערך יסוד במדינת ישראל ניתן למצוא במגילת העצמאות. במרוצת השנים נחקקו מספר חוקים נוספים העוסקים במישרין ובעקיפין באפליית נשים, בעיקר בתחום דיני עבודה, הבאים להסדיר לבסס את עקרון השוויון למען נשים בישראל. אין עוררין על כך ששוויון מהותי ומטריאלי בין נשים לגברים טרם הושג עד ימינו אלה גם אם הושגה בתחום התקדמות של ממש. לצד הצלחות פורצות דרך של נשים בהשתלבות בתפקידים בכירים, השגת משכורות גבוהות וביצור סטאטוס חברתי מרכזי, נותרה עדיין שאלת האפליה המגדרית במוקד הדיון. מושגים כמו "תקרת זכוכית" ו-"אפליה על בסיס מין" מממשיכים ללוות את השיח הציבורי. אחת הפרקטיקות המרכזיות, והשנויות ביותר במחלוקת, היא התערבות ישירה במדיניות ההעסקה של מוסדות וארגונים ציבוריים, ההעדפה המתקנת, כלומר- מתן עדיפות לקבוצה מסוימת- נשים במקרה שלנו- בתעסוקה.        המחלוקת סביב ההעדפה המתקנת נוגעת בסוגיות יסוד של החברה כמו צדק על סוגיו השונים, מעמד האישה בחברה, חופש העיסוק ועניינים קרדינאליים אחרים. בעבודה זו בחרתי לבחון את יחסן של תיאוריות פמיניסטיות שונות להעדפה המתקנת והאופן בו התעצבה הפרקטיקה הפמיניסטית ביחס לסוגיה האמורה. כמו-כן בכוונתי לבחון את המצב המשפטי בישראל בנוגע להעדפה מתקנת.  (לובוצקי, 2004) מטרת המחקר היא לבחון את ההשלכות הפרקטיות של ההעדפה המתקנת על מעמד הנשים בחברה מתוך פרספקטיבה פמיניסטית תוך התמקדות בתפקידה של מערכת המשפט באכיפת נורמות שוויוניות וקידומה של העדפה מתקנת בישראל.