הילד טעון הטיפוח אפליה או חוסר ברירה?

המחלקה להיסטוריה של עם ישראל – לימודי מדינת ישראל סמינריון:
“בית הספר כמעצב זהות” נובמבר 2012
הילד טעון הטיפוח אפליה או חוסר ברירה? תוכן עניינים:
מבוא – –
3
פרק א’:
רקע היסטורי לתופעת טעוני הטיפוח –
4-8
פרק ב’:
תנאים סביבתיים – רוחניים ופיזיים לקויים היוצרים את תופעת טעוני הטיפוח .. 9-משפטים פרק ג’:
גישות שונות לתופעת טעוני הטיפוח ומבחני המשכל —
16-20 פרק ד’:
הצעת דרכים וכיוונים בשיקומם של טעוני הטיפוח באותה התקופה .. 21-26
סיכום – –.
27-28
ביבליוגרפיה – ..
29-30 מבוא:
עבודתי עוסקת בילדים טעוני טיפוח, בין השנים 1948- 1966, שנים משופעות מהגרים אשר הכפילו את מספר היושבים בארץ.
נושא זה של טעוני טיפוח חשוב במיוחד כיוון שיש לו מקום משמעותי ביותר בהיסטוריה של המדינה, וייתכן גם כי קבע את דמותה עד היום. תופעה זו הייתה חלק בלתי נפרד מהתגבשות המדינה והציגה באופן הבולט ביותר את השסע העדתי שהתרחש – החדשים מול הוותיקים, עולי ארצות אירופה מול עולי ארצות האסלאם.
בחרתי לחקור נושא זה מנקודת מבט ביקורתית על הגזענות והאפליה שהייתה בארץ כדי לראות אם אכן אגיע למסקנה העונה על השאלות המדוברות ביותר מאז ועד היום. בעבודה זו אנסה לענות על השאלות:
מהיכן מגיע המושג “טעוני טיפוח”? האם הייתה או לא הייתה גזענות כלפי עולי ארצות האסלאם, ועד כמה היא התבטאה בתחום החינוך? אם אכן הייתה, האם אפשר להאשים מישהו או שהתופעה והיחס אליה נעשו בלית ברירה? ואילו פתרונות בוצעו כדי לפתור את המצב? על כל אלה אנסה לענות על-ידי הצגת מורים שכתבו באותה תקופה, חוקרים שונים וגישות שונות.
את עבודתי אחלק ל 4 פרקים עיקריים:
פרק א’ – בו אציג את הרקע ההיסטורי לתופעת טעוני הטיפוח בארץ, הבעיות שליוו את המהגרים ואת מערכת החינוך, והצגת ההגדרה “טעוני טיפוח”.
פרק ב’ – יעסוק בתנאים סביבתיים לקויים, פירוט הרקע הבעייתי בו חיו העולים וילדיהם, הקושי בתחום החינוך, ויחס ההורים לבעיות אלו.
פרק ג’ – בפרק זה אציג גישות של חוקרים שונים לגביי מבחני המשכל שנערכו בשנים אלו, בעד ונגד, השפעת החוקרים ותפיסותיהם על מערכת החינוך והתנהלותה לגביי ילדים אלו וחינוכם.
פרק ד’ – יעסוק בפתרונות שהוצעו באותה תקופה, אסביר כל פתרון ועד כמה הוא אכן הצליח בצמצום הפערים בין טעוני הטיפוח שלילדים ה”רגילים”.
בכל פרק אשלב מקורות ראשוניים מתוך כתב העת “אורים” העוסק בשאלות ובבעיות מורים בתחום חינוך ילדי המהגרים מארצות האסלאם בתקופה המדוברת.
הביקורות שאעלה במהלך העבודה, הן דעתי האישית בלבד, אין זה אומר שכך היה המצב. עם זאת אנסה להבין על-פי המקורות את הצדדים השונים ולהתייחס לכולם באובייקטיביות.
בסיכום אנסה לחבר הכול לידי מסקנה אישית כוללת, גם אם היא לא תהיה חד משמעית, היא תהיה פתרון משוער לשאלה האם הייתה או לא הייתה ברירה לדרך החינוך בה פעלו בארץ.