דקארט - הגיון שישי

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 3381

תקציר העבודה

גוף ונפש (חומר ורוח) הוראות לכתיבת עבודת סיום
1 . ניתן לכתוב אך ורק עבודת רפרט (ולא עבודת סמינר) עד 10 עמודים.
2. העבודה תודפס בגופן 12 וברווח כפול או ברווח של שורה וחצי.
3. יש לבחור קטע טקסט – מאמר או פרק מספר – שעוסק באחד ההוגים שלמדנו. מומלץ לכתוב את העבודה על קטעי הטקסטים שמוגדרים בסילבוס של הקורס.
4 . בעבודה יש לנתח באופן ביקורתי את קטע הטקסט הנבחר, תוך כדי הצגת הטענות המרכזיות של הכותב ושל הטיעונים שתומכים בהם.
אין זה הכרחי לנקוט עמדה אישית ביחס לעמדה הפילוסופית שבחרתם להציג, ובכל מקרה יש לשמור זאת לסוף העבודה. כמו כן, אין צורך להציג ביוגרפיה של הפילוסוף בתחילת העבודה. 5. חשוב להקפיד על כתיבה בהירה ועל הסברים מספקים. ניתן וכדאי להשתמש בציטוטים, אך יש לזכור שציטוט איננו מחליף הסבר.
יש לסמן ציטוט בצורה ברורה ולצרף הפניה.
6. העבודה צריכה להיות מנוסחת כחיבור ולא בנקודות, אם כי ניתן לחלק את החיבור לסעיפי משנה.
7. רצוי להשתמש בספרות עזר (ספרות משנית) לפי הצורך, אך חשוב שהחיבור לא יהיה אך ורק לקט של קטעים מספרות משנית.
8. יש לצרף לעבודה רשימת ספרות (ביבליוגרפיה) מלאה ומסודרת.
9. עוזרי ההוראה של התוכנית ואני נשמח לעזור בכל היבט של העבודה. עבודת רפרט במסגרת הקורס "גוף ונפש (חומר ורוח)" החוג ל"פילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטאלית" דקארט הפילוסוף והמתמטיקאי רנה דקארט (משפטים96-1650(, מי שמכונה "אבי הפילוסופיה המודרנית", פרסם בשנת 1641, את מה שנחשב ליצירתו החשובה ביותר, המסה "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית".
הגיונות לפני תיאור המהלך המובא בהיגיון השישי, מובא פירט קצר, כרקע
לדיון את המהלכים הקודמים לו. במהלך חמשת ההגיונות הראשונים, מוכיח לשיטתו דאקרט, שלושה רעיונות מרכזיים:
●  הוודאות האונטולוגית בקיום האני כיצור חושב. וודאות אונטולוגית המכונה הטיעון הקרטזיאני, בניסוח המפורסם ביותר: "אני חושב משמע אני קיים", טיעון זה מכונה גם ה-"קוגיטו" (על שם המקור הלטיני:‘Cogito, ergo sum’). "בלי כל ספק הייתי במציאות, אם אמרתי דבר-מה בלבי או אם אך חשבתי דבר-מה בלבי או אם אך חשבתי משהו… 'אני קיים, אני נמצא', אמתי הוא בהכרח, כל אימת שאני מביע אותו או משיג אותו ברוחי." ('הגיונות', היגיון שני).
●  עקרון האוידנציה. עקרון לפיו ניתן להגיע למצב הכרתי בו משהו ברור מעל לכל ספק ולכן ניתן לראות בו משהו אמיתי שלא ניתן לערעור. דוגמה לעקרון שכזה הוא ה-"קוגיטו". "כי בכל הפעמים שבהן אני תוחם את רצוני בגבולות ידעתי לבדה, באופן שאין הוא חורץ משפט אלא על דברים המוצגים לו באורח מובחן ובהיר על-ידי השכל, אין כל אפשרות שאטעה; …והאל הוא בהכרח מקורה; והאל, אני טוען, בהיותו מושלם בהחלט, אי-אפשר שיהיה סיבתה של שום טעות; ועל כן יש להסיק שתפיסה כזו או שיפוט כזה הם אמיתיים." ('הגיונות', היגיון רביעי).
●  קיום האל. קיום האל אצל דאקרט קשור קשר ישיר לעקרון האיוד נציה וזאת מאחר שהאל הוא-