סיכום למבחן מחולק לפי הוגים. תלמידים שונים שלמדו מהסיכום הצליחו להוציא ציון גבוה, כאשר בניהם מספר סטודנטים שהוציאו ציונים מעל 80 (אשר הרבה מעל לממוצע בקורס זה!!) אפלטון מתודולוגיה ·         אפסטימולוגיה: מקור הידיעה; תורת האידאות/ אידיאליזם. לידיעה האמיתית ניתן להגיע באמצעות התבונה:
·         עולם התופעות/ המציאות החושית; התפיסה החושית לרב זמנית, לכן לא ניתן להסתמך על החושים לנצח. זהו עולם של סברות סובייקטיביות. ·         עולם האידיאות – אידיאה- מהות רעיון לוגי מופשט שקודם מבחינה לוגית לתפישה החושית; את הרעיון האידיאה ניתן להכיר רק באמצעות התבונה.אידיאות הינן תבניות בסיסיות של המציאות , הקיימות באופן קבוע ובלתי משתנה מחוץ לעולם התופעות הנגלה לנו באמצעות החושים. כל אשר אנו רואים בעולם התופעות הם השתקפויות של אידיאות המתגלות בצירופים שונים. תפיסת האידיאות של אפלטון נוגעת לקיום שתי עולמות. ישנו העולם המוחשי, העולם שבו אנו חיים שהוא עולם חושי וסובייקטיבי. החושים מטעים אותנו וכל אחד תופס את המציאות בצורה שונה ועל כן העולם הוא סובייקטיבי. העולם השני הקיים הוא עולם האידיאות שזהו העולם האמיתי שבו רעיונות מופשטים והמהות מתקיימת. הרעיון המופשט, המהות קודמת מבחינה לוגית לתפיסה החושית. לאידיאה ניתן להגיע רק באמצעות התבונה. לאידיאה אין ממשות פיזית וניתן להבין אותה, אך אין לה קיום פיזי ולא ניתן לחוש ולראות אותה. העולם החושי מתקיים לאחר  בנפרד מן העולם הרעיוני. מכאן נובעת התפיסה כי מאחורי כל התופעות עומד הרעיון שהוא המהות, האידיאה.
·         שיטת החקירה: רציונליסטית: החקירה בפאן הנורמטיבי; הינה דרך האידאות, רק באמצעות התבונה ולוגיקה.
·         שיטת ההסקה: דדוקציה; מהכלל אל הפרט, השרשת אידיאה מסוימת ככלל ולהשרישו הפרטים.
·         הנחות יסוד: 1. צדק מזוהה עם צדק מדיני בהכרח; מימוש הצדק יכול להיעשות רק במסגרת המדינה.
2.
מקור המדינה הינו טבעי. מדינה טבעית, האדם נולד לתוך המדינה; המדינה היא צורך קיומי לאדם. האדם לא יכול לממש את עצמו אם לא חי במסגרת של מדינה. האדם לא יכול לחיות/לשרוד ללא מדינה. – המדינה קודמת לאדם.
3. תפיסת האדם- 3 תכונות בסיסיות המאפיינות את האדם (וקיימות בכל אדם במינונים שונים): תבונה, אומץ לב ותאווה. לכל אדם תכונה אחת שהיא הדומיננטית והיא המכתיבה את דרך מימושו העצמי.
תוכן ·         אפלטון טען שצדק מדיני יתקיים כאשר כל אדם יעסוק באותם עיסוקים ע"פ תכונתו הדומיננטית הקיימת בו, מטבעו. צדק מדיני= חלוקת עבודה הרמונית לתועלת הדדית.  טען שניתן לחלק את החברה ל-3 קבוצות/מעמדות ע"פ תכונתם המולדת: תאווה- יעסקו בעבדות גשמיות/ יצרניות, אומץ הלב- יהיו בעמדות המגן- פקידים, עורכי דין, שומרים ולוחמים. תבונה- יעסקו בהנהגה ובחינוך. ההיררכיה קיימת אצל אפלטון, אך מיוצגת ללא קונפליקטים בשל חלוקתה הטבעית; חלוקת עבודה הרמונית- תלות הדדית המתחלקת בין כולם, ולכן האדם לפי תכונתו הדומיננטית מגשים וממש עצמו. צדק מדיני = צדק פרטי. ע"פ אפלטון קיים עקרון אחד מרכזי שעליו מבוססת המדינה והוא הצדק, אשר מבטיח את טיבה המושלם. הצדק מתממש הן במישור הציבורי והן במישור הפרטי; כאשר כל אדם עוסק בתחום מימושו הטבעי, התחום בו הוא מוכשר ביותר לעסוק על פי תכונותיו הטבעיות וכך גם מתממשת המדינה הצודקת. לפי הדדוקציה האפלטונית ההיפך – אם מתממש צדק במדינה משמע כי מתקיים צדק גם במישור הפרטי שכן כל אדם מגשים את עצמו. ולכן למעשה אין סתירה בין דרישותיה של המדינה לשם מימוש צדק לבין רצונו של היחיד לשם מימוש הצדק.
במדינה האידיאלית של אפלטון יש האחדה בין עקרון הצדק המדיני ובין עקרון הצדק הפרטי. אפלטון מדגיש ברעיונותיו את תורת האידיאות. לפי תורה זו יש בעולם אידיאות, תבניות בסיסיות של המציאות אשר לא ניתן להבחין בהן באמצעות החושים. רק בעזרת התבונה ניתן להבחין במהות עצמה, באידיאות, הנמצאות מחוץ לעולם התופעות המוחשיות.
התבונה וההבנה של תורת האידיאות טמונה בקבוצת הפילוסופיים ועל כן הם אשר צריכים לעסוק בהנהגת המדינה. אפלטון בדיונו מנסה לבחון מהו הצדק המוחלט, מהי המדינה הצודקת. לפי הנחת היסוד שלו צדק מזוהה עם סדר מדיני מסוים ועל מנת לממש צדק יש לדבוק בהכרח בחיים מדיניים. מדינה צודקת ומתוקנת הינה מדינה שמתקיימת לפי האידיאות, לפי המהות האמיתית ולא לפי סברות שקר שהן סילוף ועיוותים של האידיאה האמיתית. על מנת שדבר זה יתאפשר, והמדינה תפעל לפי האידיאה ולפי סברת האמת. על המדינה להיות מונהגת על ידי הפילוסופים שכן הם זכו בתבונה ולכן מסוגלים להגיע לידיעה המושלמת והנצחית. מבחינת החינוך אפלטון מדגיש את החינוך לפי הפוטנציאל האישי של האדם, כלומר שהחינוך יתבצע לפי קבוצות איכות, כאשר החינוך הבסיסי הינו אחיד, אך בבגרותם כל קבוצה תקבל חינוך בהתאם להכשרה והפילוסופיים ימשיכו את לימודיהם לאורך שנים. מערכת החינוך של הפילוסופים ושל אנשי המגן, "השומרים" לפי תורתו של אפלטון תתקיים במסגרת של קומונות כאשר הם מונעים מחשיפה שעלולה להטות את תפקודם. בקומונות יש איסור על קניין פרטי והם מופרדים מהמשפחה. הקומונות וההפרדה מתקיימים על מנת למנוע שחיתויות, אינטרסים פרטיים ולדאוג כי טובת הכלל תהיה העליונה.  עקרון הקומונות וחינוך השומרים והפילוסופים הינו הדרך הפרקטית שבו אפלטון מציע ליצור את האחדה בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית ולכוון את האדם להגשים את כישוריו הטבעיים לטובת המדינה. וגם הצנזורה ואת האינדוקטרינציה כאמצעים לכוון את השומר רק לטוב החברתי.
–