ממ"ן 13:
1) א.   ארבעת המערכות העיקריות שלוקחות חלק בתהליכים של דעת קהל ע"פ כספי הן:
 (1 מערכת החזקת הדעות כלומר- הציבור הקהל או חלק מהם.
 (2 מערכת התקשורת כלומר- תקשורת ההמונים והתקשורת הבינאישית.
 (3 מערכת הייצוג כלומר, נציגי הציבור- כמו חברי כנסת, מפלגות, עמותות וארגונים.
 (4 מערכת קבלת החלטות כלומר- השלטון ראש הממשלה, השרים וכו'.
כספי מציג גם ארבעה דפוסים מרכזיים להתהוות דעת קהל והם:

1 )  הציבורהקהל כיוזם תהליך של דעת קהל- ציבורקהל –>  אמצעי תקשורת > הנציגים השונים — <--שלטון בדגם זה הקהל מנסה להשפיע על השלטון,דרך  אמצעי התקשורת והנציגים השונים,כדי שאולי בסופו של דבר זה ישפיע על השלטון. 2 ) אמצעי התקשורת כיוזמי תהליך של דעת קהל - אמצעי התקשורת -> ציבורקהל > שלטון דפוס זה קשור לאסכולת "קביעת סדר יום" ו"הנושא העיקרי" , אשר מדברות על כוחה של התקשורת בקביעת נושאים.
הדפוס מתאר תהליך שבו התקשורת מנסה להגיע אל הקהל,בד"כ בנושאים שגורמים להתרעמות,וכך להגיע לשלטון.

3 )מערכת הייצוג כיוזמת תהליך של דעת קהל- הנציגים השונים –> אמצעי התקשורת –> ציבורקהל –> שלטון  מדובר על דפוס שבו הנציגים השונים יוזמים תהליך של דעת קהל באמצעות פניה אל התקשורת כאשר לעיתים הפניה לא גלויה ולא מתפרסמת .היתרון פה הוא שדפוס כזה מאפשר לנציגים להעלות נושאים שונים  לדיון הציבורי דבר שתורם לדמוקרטיה, אבל מצד שני הוא גם יכול לשמש כדרך למניפולציה אפשרית של הפוליטיקאים על דעת הקהל כדי לקדם אינטרסים אישיים שלהם.
4 ) מערכת קבלת ההחלטות משפיעה על דעת הקהל באמצעות התקשורת- כאן יש שני דגמים:
מקבלי ההחלטות  –> אמצעי התקשורת  –> הקהלמערכת החזקת הדעות  כספי טוען, שככל שהציבור יהיה פחות מעורב בדיון הציבורי ובתהליכי קבלת ההחלטות כך יהיה לשלטון מרחב תמרון גדול יותר לקבל החלטות מבלי להתייעץ קודם עם הציבור וככל שלציבור יש פחות מידע ופחות יכולת להבין את הסוגיות שעל הפרק לשלטון יהיה קל יותר לשכנע לאחר שהתקבלה ההחלטה ממילא ,את הקהל וככל שהדעות של הציבור לא מגובשות לשלטון יהיה קל יותר לקבל החלטות ולבצע אותן מבלי להתחשב בקהל. לפי דפוס זה לשלטון יש …