ירושלים לדורותיה
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 13 |
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
| קורס | ירושלים לדורותיה |
| ציון | 95 |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 4046 |
תקציר העבודה
ממן 13
תקציר שאלה 1
איסור אדריאנוס על ישיבת יהודים בירושלים.
שאלה 2
תופעת הצליינות שאלה 3
יחס שלוש הדתות למעמדה הדתי של ירושלים והביטויים המעשיים של הקדושה שאלה 4
יתרונות וחסרונות המקורות בחקר העיר בתקופה המוסלמית הראשונה שאלה מס'
1 איסור אדריאנוס על ישיבת יהודים בירושלים.
בשנת 135
מדכא אדריאנוס את מרד בר כוכבא ומוציא לפועל את תכניותיו המקוריות שגרמו למרד: ירושלים הופכת לקולוניה רומית בשם "איליה קאפיטולינה" וליהודים נאסר להתיישב בה.
נראה כי הגזרה לא היתה גורפת ויש עדויות על קיום קהילה יהודית בתקופה זו בירושלים.
קונסטנטינוס מחדש את האיסור ביתר שאת אולם כאשר עלה יוליאנוס הקיסר 363-361 לשלטון תקווה התעוררה בעם היהודי. יוליאנוס ראה בנצרות תופעה הרסנית ותכנן לבנות מחדש את בית המקדש, לשקם את ירושלים ולהשיב את היהודים לעיר. הנוצרים היו מזועזעים כי לפי הברית החדשה אסור היה להקים מחדש את בית המקדש. כאשר יצא יוליאנוס למלחמה נגד הפרסים ביקש כי יתפללו למענו. עבודות הבניה החלו וסייעו בידם יהודים אולם נפסקו במפתיע עקב תופעות טבע או שמא מחסור בתקציב? לא נדע. בכל אופן נגוז החלום שוב.
במאה הרביעית עדיין עמד האיסור בתוקף. היירונימוס מספר שאפילו את הזכות לבכות על חורבות בית המקדש היה על היהודים לקנות בכסף. על היהודים נאסר לבקר על אחת כמה וכמה להתיישב בעיר, ורק ב ט' באב הותר להם לקונן על חורבות בית המקדש. מי שיזמה לבטל את האיסור היתה הקיסרית אודוקיה שהית נוצריה קפדנית. באמצע המאה החמישית פונים אליה יהודי הגליל ומבקשים להתיר את התפילה גם בחגים, אודוקיה נענית לבקשתם ומעתה מותרת ליהודים העליה להר הבית גם בשלושת הרגלים. נראה שהיהודים קנו בכסף את ההיתר הזה ואודוקיה בהשקיעה כספים רבים בבניין ירושלים היתה זקוקה לכסף. אנו יכולים רק להניח שהיהודים שהיו מוכנים לשלם מחיר יקר עבור זכות התפילה בהר הבית נתנו עוד כספים רבים עבור הרחבת זכויות נוספות אך לכך אין אישוש שאכן קיבלו, אם כך האיסור נותר בעינו. לאחר כיבוש ירושלים ע"י האימפריה המוסלמית בשנת 638 אנו עדים מכתב החסות שנתן החליפ'ה עומר לתושבים הנוצרים בירושלים שהאיסור על יהודים להתיישב בעיר נותר בעינו. כתב החסות של עומר אמינותו מוטלת בספק במיוחד לאור האיסור של התיישבות היהודים בירושלים משום שבמקורות אחרים מהימנים, ישנה עדות שאכן התיישבו יהודים בירושלים זמן קצר לאחר הכיבוש המוסלמי. את הסתירה בין כתב החסות…
