גזענות, אתיופים

מוסד לימוד
מקצוע
שנת הגשה 2013
מספר מילים 2124
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא –..2-1
פרק א': שיח הגזענות על פי אלבר ממי וחגי הורביץ -..3
פרק ב': עליית יהודי אתיופיה לארץ ושילובם בחברה הישראלית …5-4
פרק ג': שוני בצבע העור של עולי אתיופיה כביטוי לגזענות –..7-6
סיכום –8
ביבליוגרפיה ..9
מבוא
באיזה אופן צבע העור של יהודי אתיופיה מהווה ביטוי לגזענות?
הגזענות, על פי הגדרה הקלאסית, היא תורה העוסקת בהתפתחות האנושות ומבדילה בין הגזעים "הנעלים" ביולוגית, המקנים לעצמם זכות לשלוט, ובין הגזעים "הנחותים", אשר ראוי שישלטו בהם. במשך הזמן, ההגדרה התרחבה ובנוסף למיקודה בגזע, התרחבה והדגישה את תחושת העליונות של קבוצה מסוימת על פני קבוצה אחרת בשל שוני חברתי ( התפתחות הגזענות והגדרתה, משרד החינוך).
מעשה שהיה כך היה: סטודנט ממוצא אתיופי חיפש עבודה וראה כי במוקד 101 דרושים עובדים.
הסטודנט הגיע לראיון עבודה במשרדי החברה לאחר שזומן אליה. כאשר הגיע למקום ומנהל החברה ראה אותו, הודיע לו כי אין צורך כרגע בעובדים נוספים. הסטודנט יצא פגוע וחשד כי מדובר באפליה עדתית. לכן, פנה בבקשה למספר חברים "לבנים" אשר התקשרו לברר בעניין המשרה הפנויה, והנה, הפלא ופלא, המשרה הייתה פנויה ואחת מחברות הסטודנט אף התקבלה לעבודה! ( פיצויים בגין אפליית בחור ממוצא אתיופי בעת קבלה לעבודה, פורטל העובדים).
סיפורו של הסטודנט האתיופי הוא אחד מיני רבים, בני העדה האתיופית לומדים כמו כולם, משרתים בצבא ביחידות נבחרות, ובכל זאת נתקלים במחסום שמציבה החברה הישראלית כלפיהם, המתבטא באפליה קשה על רקע שוני בצבע עור.
עבודה זו תדון על תופעת הגזענות כפי שמציגים אותה המחברים אלבר ממי, חגי הורוביץ ומלכה שבתאי, ואגדיר את המושג גזענות על פי הטענה המרכזית שלי שהינה: באיזה אופן שוני בצבע עור מהווה ביטוי לגזענות כלפי אתיופים בחברה הישראלית? בנוסף, אעלה מספר דוגמאות לגזענות אשר מעלים צעירי העדה האתיופית באמצעות מאמרה של מלכה שבתאי (שבתאי, 2001). כמו כן, אציג  תגובות של בני העדה האתיופית לגזענות ודרכי התמודדות עמה. יחד עם זאת אעלה מספר הצעות לשיפור שילובם של הצעירים האתיופים בחברה הישראלית.
אני מתכוונת להראות בחלק א' של עבודתי את התייחסותם של חגי הורביץ (1996) ואלבר ממי (1998) בנוגע לגזע, הגזעה, גזענות, ואת תיאורם לסוגי גזענות כמו: גזענות ללא גזע וגזענות ביולוגית. בחלק ב' אתאר את היסטורית העדה האתיופית ואת השתלבותם בחברה הישראלית, ובחלק ג' אשלב את דעותיהם של חגי הורוביץ, אלבר ממי והסופרת מלכה שבתאי, אסביר את הקשר בין הגזענות לבין הדרת יהודי אתיופיה בחברה הישראלית.
בכתיבת עבודתי אשתמש במאמר "הגזענות" (אלבר, 1998), במאמר "דמוקרטיה ליברלית כמקור לגזענות: ארה"ב והאינדיאנים,1780- 1840 (הורביץ, 1996) ובמאמר שבחרתי שנקרא: לחיות עם זהות מאוימת: חוויות החיים עם שוני בצבע העור בקרב צעירים ומתבגרים יוצאי אתיופיה בישראל (שבתאי, 2001). בנוסף אצרף כתבה מעיתון ישראל היום (2013) המציגה את מכת הגזענות כלפי האתיופים גם היום. המאמר של שבתאי קשור לשני המאמרים בכך ששוני בצבע עור מהווה ביטוי לגזענות, והמחברת (שבתאי, 2001) מצדיקה את טענתה על ידי מתן דוגמאות וחוויות שעוברים האתיופים בחברה הישראלית מרגע עלייתם ארצה, כמו כן מתארת את תחושת הנחיתות הנוצרת כתוצאה מביטויי הגזענות כלפי העדה האתיופית.
חשיבות הנושא היא בכך ששוני של צבע עור בהחלט גורם לאי השתלבותם של צעירי אתיופיה בחברה הישראלית, למרות שאנחנו עם שעבר שואה, ואי השתלבות זו מתבטאת כגזענות, אשר משליכה לעבר משבר זהות עמוק ומובילה לעיתים לתחושות אובדניות בקרב העולים.