תקציר . הרקע
שהוביל למהלך ההתנתקות, נסיגתה החד צדדית של ישראל מישובים ברצועת עזה והשומרון, שהוקמו לאחר כיבוש שטחים אלו במלחמת ששת הימים (1967) יפורט בחלק זה.
מכיוון שבעבודה זו אנתח את קבלת ההחלטה גם על פי הדגם הקוגנטיבי, אתאר מעט את אריאל שרון בכדי שאוכל להמחיש את אמונותיו, רקעו וערכיו. שרון היה האיש המזוהה יותר מכל אדם עם הכיבוש וההתנחלויות, ונחשב למצביא מקורי; נועז, וחסר מעצורים.
אולם בעת כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, היה שרון שונה במקצת- איבד את אישתו האהובה; עבר ניתוח ברשתית; עייף משפך הדמים שליווה אותו כל חייו, וכפי שטען הוא עצמו:
דברים שרואים מכאן לא רואים משם [דרוקר ושלח, 99: 2005].
          מאחר ולדעתי שרון הינו הצלע המשמעותית בתהליך קבלת ההחלטה להתנתקות אפרט את מקרה הבוחן החל מכהונתו (בניתוחי אפרט על אמירה זו). שרון זכה בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, כשבאותה עת נשבו רוחות של  אי יציבות- כשלון קמפ דיוויד,שהיווה ניסיון למשא ומתן בין ישראל והפלשתינים; אינתנפדת אל אקצה, שפרצה בעקבות עליית שרון להר הבית, וטרור. בתחילת דרכו פירט את מדיניותו- ביטחון האזרחים ומאבק בטרור כמשימה העליונה של הממשלה; ויתורים משמעותיים בזירה המדינית; משא ומתן תחת ללא לחץ של אלימות וטרור, והצהרה על חשיבות ההתנחלויות. כמו כן ידע שרון כי ללא תמיכת האמריקאים לא יוכל לקדם דבר.          ישראל בתקופה זו הייתה נתונה בידי מתקפות טרור רבות: פיגוע בדולפינריום, רצח שר התיירות, רחבעם זאבי והתקפות טרור נוספות. לאחר גלי טרור אלו, פתח צה"ל במבצע "חומת מגן", מטרתו הייתה לפגוע בתשתיות הטרור ואף הוטל עוצר במוקעטה שבראמללה, מקום מושבו של יאסר עראפת, יושב ראש הרשות הפלשתינית דאז. בפועל הייתה הסלמה בכמות הפיגועים. עם סיום המבצע הצבאי התכנס מרכז הליכוד בכדי להצביע בנושא הקמת מדינה פלסטינית, תוצאות ההצבעה העידו כי רוב חברי הליכוד אינם מצודדים בהקמת מדינה פלשתינית. בזירה הבין לאומית נמתחה ביקורת על תוצאות ההצבעה.