שתי היצירות שנבחרו הן: פול גוגן- "לא עוד, הו טהיטי", שמן על בד, 116X59.5
ס"מ (1897), לונדון, גלריות מכון קורטו. אדוארד מאנה- "אולימפיה", שמן על בד, 190X130 ס"מ (1863) פאריס, מוזיאון ד'אורסיי. ניתוח היצירות:
היצירה הראשונה: "לא עוד, הו טהיטי" (1897)/ פול גוגן א. היצירה מתארת אישה עירומה שרועה על מיטה, שוכבת על צידה ונשענת על ידה השמאלית. היא הדמות הגדולה והמרכזית בתמונה ונראה שהיא גם נושא התמונה. היא מניחה את ראשה על כרית צהובה פרחונית ושוכבת על מיטה שנראת גדולה ומפוארת, גם היא פרחונית. גופה ניצבע בצבע צהוב בעל גוון ירקרק. פניה מצוירות באופן כזה שניתן לראות שהיא איננה אישה לבנה מערבית, אלא מגזע שונה. עיניה מלוכסנות מעט אפה רחב ושפתיה גדולות ובשרניות. נראה שהיא נמצאת בתוך חדר השינה שלה כשמאחוריה עומדות שתי נשים, האחת נראת רק מגבה בעוד את השנייה ניתן לראות בצדדית העין. לא ברור אם הנשים נמצאות בתוך החדר או מחוצה לו ורק נראות דרך החלון. הנשים נראות כמסתודדות בעוד האישה השוכבת מציצה לעברן אך ניתן לראות זאת רק בעיניה, המופנות כלפיהן. הרקע מאחור צבעוני ודקורטיבי, נראה כמו קיר מקושט, עליו מצוירות שתי הנשים וברקע ישנו חלון עם תיאור של נוף מאחוריהן. הנוף מכיל שמים כחולים צחים עם עננים לבנים וכתמי צבע ירקרקים-וורודים שנראים כמו עצים. על פי תיאור זה ניתן להניח שמדובר בתקופת הקיץ או האביב, בהם השמים צלולים, אור השמש נראה חזק על פי הגוונים הבהירים המגיעים מבחוץ והצבעים העזים של העצים. מצד שמאל של שתי הנשים ישנו חלון נוסף עליו עומדת ציפור. היא צבועה בצבעים של כחול, סגול ומעט ירוק ומביטה לכיוון האישה השוכבת. הקצה השמאלי של התמונה מצויר בגוונים קודרים- חומים ירקרקים- בגוון כהה עליהם נמצאת הכתובת: "never more" ומתחתיה חתימתו של האמן וציון השנה. ב. הטכניקה שבה נוצרה היצירה היא שמן על בד. ניתן לראות בחלקים מסוימים של הציור את משיכות המכחול, קטועות ושיטתיות, בעיקר בחלקים המתמקדים על טשטוש הצלליות שיוצר המעבר בין אור לצל. ישנו שימוש בקווי מתאר המפריד בין הדמויות לרקע. ג. מבטו של הצופה, בהסתכלו על …