מ"צ פירושה התערבות כלשהי של רשויות השלטון בהתנהלות המגזר העסקי או בהתנהגותה של החב' האזרחית.
-המשטר הדמוקרטי מטרתו לקדם את אינטרס הציבור הרחב, לקדמו ולהגן על ערכיו הבסיסיים. כשאזרח לא מצליח לממש זכויותיו מדובר בכשלי שוק/ממשל. ממשל המחזיק בתפיסת עולם ליברלית יבקש לשמור על זכויות הפרט לפני החברה כמכלול. ממשל הדבק בעקרונות סוציאליסטיים יחתור לעגן את זכויות החברה כשלם (להיפך מהליברלית). למדנו, כי ממשלים מקדמים תוצרי מדיניות תוך איזון בין התפיסות. כיון שהבעיות הציבוריות הן מורכבות נדרשת הבנה מעמיקה של תהליכי העיצוב והיישום של מ"צ (סיווג מדיניות עמ'290) וזאת באמצעות מודלים אנליטיים ב-3 היבטים: הבנה, הסבר וניבוי. מ"צ הינה רב-תחומית.  יחידה 1: דמוקרטיה, הצדקות נורמטיביות (נורמטיבי= קידום אינטרס ציבורי) למ"צ, כשלי שוק, כשלי ממשל וצורך בצדק חלוקתי: שלטון נועד: להתוות מדיניות ולהיות אחראי ליישומה בהצלחה וביעילות (במדינה דמו'). קב' משפיעות על המדיניות: קב' אינטרס, בעלי הון, טייקונים, ראשי חברות עסקיות משפיעים על הכלכלה, המשק, שדולנים (לוביסטים), עמותות, ממשלות זרות קהילה בינ"ל. בין מכלול האינטרסים על רשויות השלטון לנווט. הגדרת מ"צ במחלוקת: איסטון "ההקצאה הסמכותית של ערכים בחברה" קרי, דינמיקה המתרחשת בין שחקנים פוליטיים בממשלה, במנהל הציבורי, בשלטון המקומי, במע' המשפט וביחס אליהם. הקצאה= חלוקה, הענקה, העברה מאחד לאחר ביחס למשהו מוגבל (לתת-זכויות /לקחת-מיסים). הקצאה עפ"י סדר עדיפויות. הקצאה סמכותית- הקצאה על בסיס חוקי, פורמלי וע"י בעל סמכות. הסמכות מעוגנת בחוק ורק מי שמוסמך לכך יכול לפעול (רשויות השלטון רשאיות לפעול רק מכוח חוק, הוראה -מפורשת בחוק)= הגנה על הדמוקרטיה. ערכים: כל מה שמצוי במחסור והתערבות המדינה נחוצה כדי לספק לאזרח את המצוי במחסור.
ערך במ"צ הוא גם מוסר (כבוד האדם, חירות וגם חומר ערכים ממשיים (בריאות, עב', איכות הסביבה) וגם דברים מופשטים ערכים סמליים (דגל, המנון). (רשויות השלטון המוסמכות להקצות את מה שבמחסור, רשאיות לפעול רק בחברה המתקיימת בגבולות המדינה (מיסים). הגדרות נוספות: 1.קוצ'ראן:
"פע' הממשל והכוונות שהביאו לפעולות אלה אשר אינן אלא תוצאות המאבקים סביב מי מקבל מה. הממשל פועל ויש 1שמקבל ו- 1שנותן 2. תומס דיי: "כל מה שממשלים בוחרים לעשות או שלא לעשות". גם אם הממשל פועל /לא פועל- זוהי מ"צ (אין רכבת לאילת- מדיניות של מדינת ישראל)  3.גאי פיטרס: " סך כל הפע' של הממשל בין אם בוצעו במישרין ובין אם ע"י אחרים ואשר להן השפעה על חיי האזרחים (אם תנובה מעלה מחיר הקוטג'- זוהי מ"צ) 4.קוצ'ראן ומאלון:
"החלטות פוליטיות לגבי ביצוע תוכניות לצורך השגת מטרות חברתיות" 5.יחזקאל דרור "החלטות בדבר קווי הנחיה לפעולה בעתיד בשביל רשויות ממשל המיועדים פורמאלית להשיג טובת הכלל" 6.ג'נקינס – "סדרה של החלטות המתקבלות על ידי שחקן פוליטי או קבוצה של שחקנים פוליטיים הנוגעות לבחירה של מטרות, תוך כוונה להגשים אותן בנסיבות מסוימות, כאשר קבלת החלטות אלה נתונה בסמכותם של אותם שחקנים" (חקירה פלילית כנגד שר בממשלה -רק בסמכות היועמ"ש לממשלה. השחקנים בעלי אינטרסים שונים). מהי מדינה דמוקרטית (שלטון העם)?
ארגון שתכליתו ליצור ולקיים את הסדר החברתי הכולל במרחב מוגדר באמצעות שליטה באמצעי אכיפה ובסמכות העליונה ליצירת הסדרים פוליטיים חוקיים. תכליתה לאפשר לחברה האנושית לקיים חיים יחד. דמוק' מבטאת את ההכרה בעקרון השוויון "כל בנ"א שווים" וחופש (כחוק יסוד) וקבלת זכויות. מקור החוק הוא העם. מטרת החוק הבטחת הסדר והביטחון ומימוש והגנה על זכויות האדם. לגיטימיות החוק היא בהסכמה שבין האזרחים לשלטון. מהות דמוקרטית – הדמוק' היא ערך בפני עצמו. תנאי יסוד לשמירה על מהות הדמו': השתתפות אפקטיבית של כלל היחידים המעוניינים בכך ולא רק אחדים מהם.
שוויון בתהליך ההכרעה (זכויות שוות לכולם כקניין). הבנה מושכלת של הכלל לגבי המצב הנדון ולגבי האפשרויות להכרעה. הזדמנות לכלל היחידים להשפיע על סדר היום ואף על הדרך בה ייקבע סדר היום. אם אחד או יותר מהתנאים הללו לא יתקיים ייפגע עקרון השוויון והדמו' לא תיושם הלכה למעשה. דמוקרטיות ניתנת למדידה ב-3מימדים: מאחר ומדובר בתופעה רב-מימדית המכילה מגוון תכונות ותפקודים לכן מוצע למדוד מידת דמוק' של מדינות בהתבסס על 3הממדים הבאים: מימד המוסדיות שזה בעצם יישום התכלית. מכלול התכונות המבטאות ריבונות האזרחים, את עקרון הכרעת הרוב ואת מידת היענות נבחרי הציבור להעדפת בוחריהם (ההיבטים המוסדיים: דיווחיות, ייצוגיות, איזונים ובלמים, השתתפות פוליטית וטוהר המידות של הממשל). מימד הזכויות זה בעצם התכלית. מתייחס להיבטים של שמירה על כבוד האדם, חירותו, זכויות המיעוט ועל שלטון החוק (זכויות אזרחיות, פוליטיות, חב', כלכליות, שוויון מגדרי, שוויון למיעוטים) ומימד היציבות- זה בעצם העמוד המתווך בין שניהם. כולל את הממדים/ ההיבטים יציבות הממשלה, עימותים פוליטיים, מחאה, שסעים חברתיים. חשיבותו של מימד היציבות במדינה דמוקרטית (פרק 1): ב-3העשורים האחרונים עלו ניסיונות שיטתיים לאמוד את מידת הדמוקרטיות של מדינה על בסיס אפיונים השוואתיים שונים. עפ"י מחקרם של אריאן, נחמיאס ואחרים ההנחה היסודית היא, כי "דמוקרטיה היא תופעה רב ממדית המכילה מגוון תכונות ותפקודים" ולכן מוצע למדוד את מידת הדמוקרטיות של מדינות בהתבסס על 3ממדים: מוסדיות, זכויות ויציבות.  מימד היציבות כולל את המדדים: יציבות הממשלה, מחאה והתנגדות ושסעים חברתיים (פרק 1 עמ' 33). יציבות יכולה לאפיין משטרים שונים ולאו דווקא משטרים דמוקרטיים אך היא עשויה להיות עדות לקיומה או תוצאת קיומה של דמוקרטיה מפותחת ומהווה מטרה שכל משטר דמוקרטי שואף אליה. היעדרה של יציבות עשוי להשפיע על איכות הדמוקרטיה ועל תפקודה. עבור חוקרים מתחום המ"צ, יציבות הממשלה הינה אחד מהמרכיבים המרכזיים בתהליכי עיצוב מדיניות, יישומה והערכתה שהינם תהליכים ממושכים שתקווה, כי יביאו להשגת המטרות. בהעדר יציבות הממשל סביר, כי יחולו שינויים בשלבי תהליכי עיצוב ויישום המדיניות ובכל שאר המרכיבים, תגבר אי הוודאות ויושקעו משאבים מצד המשק והממשל עצמו לצמצום אי ודאות זו וכן מצד האזרחים שנפגעים עקה העלאת גובה תשלומי המיסים ופגיעה בזכויותיהם שאינן מספיקות להירשם ולהיאכף עקב חילופי שלטון.  ממד היציבות מהווה את עמוד התווך שבתכלית וביצועה באפקטיביות ויעילות של מדיניות במדינה דמוקרטית. הבדלים בין מדינות דמוקרטיות:  A/אידיאולוגיות ומ"צ: הפרט מבקש להגדיר הקצאות כפועל יוצא ממטרתו לשמור על איכות חיו. כדי לשמור על הסדר החברתי לא רק ע"י ערכים בחברה אלא גם תוך שימוש בהצדקות נורמטיביות העומדות בבסיס ההקצאות השונות ובמידת הלגיטימציה של המשטר, מתגבשות תפיסות עולם רחבות, כוללות ועקביות ככל האפשר והינה 3מהן: א.קפיטליזם:
אדם סמית (1790-1723) החירות הטבעית של האדם מחייבת חירות כלכלית וזו יכולה להתקיים רק ע"י צבירת הון וקניין פרטי. הפרט ורווחתו בראש סדר העדיפויות. (הגשמה