המחלקה לכלכלה וניהול עבודה סמינריונית בכלכלה בן דורית השפעת הרקע הסוציו-אקונומי על ההצלחה בלימודים הגבוהים תוכן עניינים
מבוא
3 -6
סקירה ספרותית 7-20 השערת מחקר וסטטיסטיקה תיאורית
2 1-29
ניתוח אקונומטרי
3 0-43
סיכום ומסקנות
4 4-45
ביבליוגרפיה
4 6-47
נספחים
4 8-53

1 )     מבוא
ההשכלה הגבוהה בישראל "מעולם לא הנחתי ללימודי להפריע לחינוכי" – מארק טוויין" למערכת החינוך תפקיד חשוב מאד בתרומתה לחברה ובקידומה ,לשוויון הזדמנויות ולעתיד של הפרטים בחברה ולעתיד החברה בפרט. השכלה מהווה תשתית מהותית לכניסה לעולם העבודה כמו כן מהווה הצעד החשוב ביותר לחברה לכיוון העתיד אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק.
מאז כינונה, ייחסה מדינת ישראל חשיבות גבוהה לנושא חינוך והשכלה. מערכת החינוך בישראל עברה שינויים חשובים, בהם הארכת חינוך חובה גם אחרי גיל  ארבע -עשרה, שינויים מבניים בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, חוק חינוך תיכוני חינם ורפורמות שמטרתן לשפר את רמת החינוך ולסייע לצמצם את הפערים בחברה.  התפתחות המוסדות להשכלה גבוהה, תש”ן-תשע”א (1989-2011):
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל החלה באמצע שנות העשרים כאשר הטכניון (1924) והאוניברסיטה העברית (19
5 ) החלו את דרכן. עם הקמת המדינה, פעלו בישראל רק שתי אוניברסיטאות אלו. הגידול באוכלוסייה וההתפתחויות הכלכליות והחברתיות הביאו לביקוש להשכלה גבוהה וכתוצאה מכך הוקמו במהלך שנות החמישים והשישים, עוד חמש אוניברסיטאות חדשות:
אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון ומכון ויצמן למדע.
מאמצע שנות ה-70 החל שלב נוסף בהתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה: בשנת 1976 האוניברסיטה הפתוחה החלה פעולתה ובסמסטר הראשון החלו את לימודיהם כ 2000 סטודנטים, פעילות שהתפתחה והתרחבה לכל חלקי הארץ. אוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לתת אפשרות לקבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, בין שורותיה נמנים מגוון רחב של סטודנטים מרקעים, גילאים, שמסיבות שונות זוהי האוניברסיטה היחידה שדרכה מתאפשר להם לרכוש השכלה גבוהה.
מספר הסטודנטים לתואר ראשון לפי סוג מוסד מ1974:
…
תקציר עבודה סמינריונית כלכלה בן דורית: השפעת הרקע הסוציו-אקונומי על ההצלחה בלימודים הגבוהים עבודה אמפירית זו קיבלה ציון 98, כוללת  51 עמודים ו23
מקורות , מסכם ,עבודה זו כוללת גרפים וניתוחים רבים  מטרת המחקר העיקרית שבאנו לסקר היא לעמוד על הקשר בין רקע סוציו אקונומי בהיבטו הכלכלי בעיקר לממוצע ציוני הבגרות וכן השפעת אותו הקשר על ציוני התלמידים באוניברסיטה,חשיבותו של מחקר זה היא בהסתכלות החברתית האם לסטודנטים שבאים מרקע סוציו אקונומי  בבואם להיכנס לעולם האקדמאי יש נקודת פתיחה שווה או שמא רקע העבר מהווה יתרון מועדף לאלו שבאים ממעמד הסוציאלי הגבוה.
בבדיקת שאלת המחקר הועלו תהיות שמא יתכן כי בהינתן יכולת נתונה לסטודנטים, בעל נתוני רקע טובים יותר ישיג ציוני בגרות טובים.וכן השאלה העיקרית האם זה ישפיע גם על תהליך הכניסה לאוניברסיטה דבר שיכול להוות יתרון מהותי לבאים מעמד גבוה ולהפלות לרעה ואף ליצור מחסום לאנשים שבאים מרקע חיים קשה.כדי לעמוד את טיב הקשר בדקנו ע"י 2 מודלים עיקריים שאמדו מהם המשתנים הרלוונטיים ביותר שמשפיעים על ציוני הבגרות וכן ציוני התואר ובניתוח התוצאות העלנו ממצאים מעניינים.