טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן אל מול ארבעת מושגי היסוד האם הטבח במינכן היה חלק ממלחמה טוטאלית כנגד  הספורטאים מתוך מגמות להשיג הישג אסטרטגי על עורף אזרחי נטול הגנה אזרחית?? קורס בחירה כללי:  מעמד העורף בתפישת הביטחון הלאומי בישראל מס' קורס: 71-516-01
תוכן עניינים:
מבוא: –…3-8.
הטבח במינכן -3-4
ארבע מושגי היסוד –.5-8
א.     מלחמה טוטלית –5
ב.
עורף אזרחי –..5-6
ג.   הפצצה אסטרטגית .6-7
ד.
הגנה אזרחית –7-8
ניתוח הטבח במינכן על פי ארבעת מושגי היסוד –…9-12
סיכום ומסקנות ..13
מבוא
טבח הספורטאים במינכן (5 בספטמבר
1 972), פעולת טרור בה הותקפה משלחת ספורטאי ישראל למשחקים האולימפיים ה-20 במינכן.
הייתה זו אחת מפעולות הטרור הראשונות בגל הטרור הבינלאומי נגד מטרות ישראליות בשנות ה-70 של המאה ה-20.  שמותיהם של י"א חללי מינכן הם: דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפיו, מארק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא, יעקב שפרינגר.  בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר עברו חמישה מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור"  מעל הגדר שסביב הכפר האולימפי במינכן. המחבלים לבשו בגדי ספורט והסוו את כלי נשקם בתיקים גדולים, ולמרות שנצפו על ידי עוברי אורח, לא עוררו חשד. בתוך שטח הכפר האולימפי חברו החמישה לשלושה מחבלים נוספים, שהחזיקו באישור כניסה לכפר.
   לקראת השעה 5:00 לפנות בוקר פרצו המחבלים לחדרי המשלחת הישראלית. במהלך הפריצה נמלטו שניים מחברי המשלחת, ותשעה חברי משלחת נלקחו כבני ערובה. משה ויינברג ויוסף רומנו, שני חברי משלחת נוספים, נרצחו במקום.
בשעה 9:30 לערך מסרו החוטפים את דרישותיהם: שחרור כ-200 אסירים פלסטינים מן הכלא הישראלי, ומעבר בטוח מחוץ לגבולות גרמניה. המחבלים הודיעו כי אם לא יתמלאו דרישותיהם עד השעה 12:00, יוצאו שני בני ערובה להורג כל שעתיים. ממשלת ישראל הודיעה בתגובה לדרישות, כי אין בכוונתה להיכנע לטרור ולשחרר אסירים.
המו"מ בין המחבלים לממשלת גרמניה נמשך עד השעה 21:00. לבסוף הסכימו המחבלים לעבור עם בני  הערובה לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן. בשדה התעופה, כך הובטח להם, יימצא מטוס שייקח אותם ואת בני הערובה למדינה ערבית (ככל הנראה טוניסיה). המחבלים ובני הערובה הוסעו באוטובוסים למסוקים בקרבת מקום, ומשם הוטסו לשדה התעופה. במקביל הכינה המשטרה הגרמנית תוכנית פעולה לחילוץ בני הערובה.
ככל הנראה קיוו הגרמנים לנצל את רגעי המעבר, על מנת לחסל את המחבלים באמצעות צלפים.
בשעה 22:30 נחתו המסוקים בשדה התעופה במינכן.
כמה מן המחבלים יצאו לבדוק את המטוס שהובטח להם. האות ניתן והצלפים הגרמנים שהוצבו במקום פתחו באש. רק כמה מן המחבלים נפגעו מן הירי, והשאר ניהלו קרב יריות שנמשך זמן מה. במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון, וירו בבני הערובה שהיו במסוק השני. כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום. חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם, ושלושת האחרים נפצעו ונשבו. כמו כן נהרג שוטר גרמני אחד וטייס המסוק נפצע.
במהלך פעולת החילוץ הכושלת מסרו השלטונות הגרמנים הודעה לתקשורת, כי כל הישראלים חולצו בשלום. רק ב-3:00 לפנות בוקר נודעה האמת.
לאחר סיומו הטרגי של האירוע החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לערוך טקס אזכרה לנרצחים באצטדיון האולימפי, ואחר כך להמשיך את התחרויות לפי התוכנית 24 שעות לאחר שהופסקו. החלטה זו של הוועד, בראשותו של הנשיא אברי בראנדג  שהכריז: "המשחקים חייבים להימשך", עוררה ביקורת רבה, אולם רק מספר מצומצם של ספורטאים החליטו לפרוש מהמשחקים.
בראנדג' היה ידוע כפרו-גרמני עוד מאולימפיאדת ברלין (1936) כאשר בתפקידו כנשיא הוועד האולימפי של ארצות הברית התנגד בתקיפות לקריאות להחרים את האולימפיאדה הנאצית ­­­­‏,  והחליט להוציא שני רצים יהודיים מנבחרת השליחים של ארצות הברית‏.
סיכום ומסקנות:
ארגון ספטמבר השחור השתמש בתאוריית ההפצצה האסטרטגית, בדמות חטיפת הספורטאים.  היא הייתה על מנת להשיג הישג אסטרטגי של שחרר 232 פעילי ארגון אש"ף אשר כלואים בישראל. הארגון השתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו (מלחמה טוטלית) מההכנות המוקדמות שכללו לימוד השפה הגרמנית ולמידת אזורי המגורים של המשלחת הישראלית, דרך  ההכנות האסטרטגיות שכללו החדרת כמה מהמחבלים לעבוד בכפר האולימפי ושיתוף פעולה עם אנשי השטאזי ( המשטרה החשאית  וגוף הריגול של מזרח גרמניה) שהיו חלק מהמשלחת המזרח גרמנית שסייעו להם בכך שצפו על הבניין הישראלי מחדרם בבניין סמוך ועד החטיפה עצמה של הספורטאים הישראלים. מבחינת ממשלת ישראל העורף האזרחי היה באותה תקופה רק מי שנמצא בתוך שטח ישראל ומשלחות של מדינאים ישראלים, ובשל זאת לא דאגה להגנה אזרחית למשלחת הספורטאים לאולימפיאדה. לאחר אירועי הטבח במינכן קמה וועדה  לחקירת אירועי הטבח , וכשלי אבטחת הספירטאים.
חלק ממסקנותיה היה שהעורף האזרחי הוא כל אזרחי המדינה אם בשטח המדינה או בחוץ לארץ, ושיש צורך לאבטחת מסודרת של משלחות רישמיות ישראליות. כתוצאה ממסקנה זאת הוקמה בשב"כ יחידה מיוחדת אשר תפקידה היחידי הוא אבטחת משלחות רשמיות מחוץ לארץ.
 מתוך מסקנות מאמר זה, ניתן ללמוד שהחטיפה והטבח היו בבירור חלק ממלחמה טוטלית כנגד מדינת ישראל ואזרחיה על מנת ליצור הישג אסטרטגי . עוד ניתן ללמוד שהמחדלים שהיו בהגנה האזרחית של העורף האזרחי מחוץ לגבולות ישראל אפשר לאותם מחבלים לחטוף את הספורטאים בקלות רבה וכמעט ללא מאמץ בכלל