שם הקורס: נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית בארה"ב -מדעי החברה נושא העבודה:
"יהדות ארה"ב ויחסה למדינת ישראל בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20" תאריך ההגשה:               תוכן עניינים                                                                                                              מבוא: הצגת הנושא, השאלות ומבנה העבודה. 3
פרק ראשון: דמותה של יהדות ארה"ב  במחצית השנייה של המאה ה-20. 5
נתונים דמוגרפיים וסימנים למשבר. 6
זרמים דתיים בארה"ב וזיקתם לישראל:. 7
ארגונים יהודיים בארה"ב וזיקתם לישראל. 10 סוגיית ההתבוללות והזיקה ליהדות בקרב יהודים לא-דתיים בארה"ב. 12
יחסי יהודים עם החברה האמריקנית – אתגר ההשתלבות. מנהל עסקים ההכרה הציונית והיחס העקרוני למדינת ישראל בהשקפת יהודי ארה"ב. 16
פרק שני: עמדות יהודי ארה"ב כלפי ישראל בשנות ה-80: תקופת מלחמת לבנון והאינתיפאדה הראשונה. 19
פרק שלישי: עמדות יהודי ארה"ב כלפי ישראל בשנות ה-90: טרור, מלחמת המפרץ, תהליך אוסלו וקליטת יהדות המצוקה. 29
סיכום: "חבר הוא חבר"?. 36
ביבליוגרפיה. 44
מבוא: הצגת הנושא, השאלות ומבנה העבודה את תולדות היחסים בין יהודי ארה"ב לישראל אפשר להתחיל לסקור כבר בימים הרחוקים של שנות ה-30 של המאה ה-19, כשהציונות טרם הפכה לתנועה ממנה נוסדה בסופו של דבר מדינת ישראל. שלושה ארגונים, ששמו להם למטרה לתמוך בארץ-ישראל, פעלו אז בקרב יהדות ארצות-הברית, וזאת עד שנות ה-80 של המאה ה-19. ארגונים אלו היו קשורים למעשה (ארגונית וחומרית) לאגודות סיוע ליהודי ארץ-ישראל שפעלו במערב-אירופה. כבר אז נתגלע סכסוך בין קהילות הספרדים לקהילות האשכנזים בירושלים על חלוקת הכספים מאמריקה.
התפיסה הערכית, לפיה מוטל על הקהילות המבוססות ביבשת זו (בראשן קליפורניה) להעביר אחוז קבוע מהכנסותיהן לסיוע ליישוב היהודי ההולך וגדל בארץ הקודש, כביטוי של ערבות הדדית, היתה כבר אז שנויה במחלוקת, הן בקרב המעניקים והן בקרב המקבלים, כמו גם אופן השימוש בכספים אלה; ואולם, עצם קשרי הגומלין הללו, הלכו והתרחבו במאה ה-20 ועד ימינו אלה, והם מהווים נושא למחקר מתמשך על אודות הגורמים המשפיעים לאורך השנים על אופיה, מידתה ומשמעותה של התמיכה המוענקת לישראל על ידי יהדות ארה"ב – ולא רק בתחום הכלכלי. אחד מציוני הדרך במערכת היחסים הנדונה היה כמובן הקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל בשנת 1948. עובדה חדשה זו יצרה מערך כוחות חדש בתוך העם היהודי. ארצות הברית מהווה מאז ריכוז יהודי טריטוריאלי, פוליטי וחברתי בין הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית, ולא רק בשל הימצאותם של למעלה מחמישה מיליון יהודים בשטחה. ניתוח דפוסי ההגירה היהודית מאז שנת 1881, שבה החלה תנועת היהדות המודרנית, מעידים על כך שארה"ב הייתה, וככל הנראה עדיין מהווה, יעד הגירה יהודי המועדף על פני כל היעדים האחרים. על רקע זה מובן העניין הציבורי והאקדמי בנושא, שכן  יהדות ארה"ב הפכה בהדרגה להיות המוקד הגדול, העשיר ובעל פוטנציאל הגדול ביותר לקשרי גומלין עם ישראל, בהשוואה לקהילות אחרות בתפוצות; חוסנה של קהילה זו והיותה חלק מן הדמוקרטיה הגדולה בעולם העניק לה אפשרות להשפיע על מעמדה הפוליטי של ישראל בארה"ב וכן לתמוך בפרויקטים חברתיים וכלכליים בישראל.  שני הצדדים ידעו צורות שונות של קשרי גומלין לאורך השנים, אך תמיד התקיימה ביניהם זיקה משמעותית, ששני הצדדים היו מעוניינים בה.   לאור האמור לעיל, ולאור התמורות במערכת יחסים זו וחשיבותה, עולה השאלה המרכזית –