העבודה כוללת את כל הממני"ם ב"רומא אימפריאליזם ואימפריה (10473) – ממני"ם

מוסד לימוד
מקצוע
שנת הגשה 2012
מספר מילים 10092
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

רומא אימפריאליזם ואימפריה (10473) – ממני"ם מטלת מנחה 11/ שאלה 1:
א.      מהם ההסדרים שהנהיגה רומא עם ערים ומדינות בשנים 390 – 340 לפנה"ס?
ב.      מהם ההסדרים שהנהיגה רומא עם המדינות והשבטים בלטיום המורחבת בשנת 338?
ג.       העריכו ותארו את יתרונותיהם וחסרונותיהם של האמצעים ששימשו את רומא להשגת השלטון על איטליה.
א.        –          הסכמי שלום, למשל עם טארקיוויניי ופאלרי – עם רוב הערים נכרתה "ברית של שווים", לפי חוזה קאסיוס, שנכרת עם ברית הערים הלאטיניות (493) והתקיים עם ערים לטיניות רבות עד 350 – 348. לפי הסכם זה הוסכם בין הצדדים להגיש זה לזה עזרה צבאית במלחמה, להעמיד פיקוד צבאי אחיד ולהתחלק שווה בשווה בשלל. החוזה כלל גם הסדר לניהול יחסי מסחר פרטיים בין הלאטינים לרומאים. בשנת 358 רוב הערים הלטיניות מחדשות את החוזה, אך עתה הפיקוד על הצבא המשותף עובר לידי הקונסולים, כלומר זה כבר לא הסכם בין שווים, ולאחר נצחון הרומאים על הערים הלטיניות ב- 338 ההסכם הזה התבטל לגמרי .
– בחלק מהחוזים נכללה הענקת אזרחות רומית (טוסקולום, 381).
– רומי חתמה על הסכמים נפרדים מול כל אחת מערי הברית הלאטינית (354).
ב.      הברית הלטינית פורקה לאחר תבוסת הצבא הלאטיני מול הרומאים ב-338.
–          הסכם קאסיוס בוטל.
–          נכרתו הסכמים נפרדים עם כל עיר (למשל, הסכם נפרד עם הקאמפאנים).
–          נאסרו קשרי חיתון בין הערים הלאטיניות ורומי, וכן קשרי מסחר וקשרים פוליטיים.
–          הוחרמה אדמה ממספר ערים.
–          מספר ערי מדינה לאטיניות הוגדרו ככקולוניות לאטיניות. הן שמרו על עצמאותן ועל הטריטוריה שלהן,  היו להן זכויות מסחר וחיתון עם רומי אך לא בינן לבין עצמן. אזרחיהן יכלו להגר לרומי ואם ביקרו בה להשתתף באסיפת השבטים.
מדיניות החוץ שלהן הייתה כפופה לרומי.
–          ערים לטיניות אחרות לא נהנו מכל הזכויות הנ"ל, אבל יכלו לקלוט גולים מרומא.
–          ערים אחרות, לא לטיניות, שמרו על עצמאות חלקית, ולאזרחיהן ששירתו בצבא הרומי, ניתנה אזרחות רומית חלקית, ללא זכויות פוליטיות.
–          קולוניה רומית מוקמת לראשונה באנטיום. הצי שלה הוחרם, נאסר על תושביה לעסוק במסחר ימי והיא  חדלה להתקיים כעיר עם מוסדות ניהול עצמי.
לסיכום, בהסדרים בתקופה זו נוצקו בצורה מובהקת השיטות ודרכי הפעולה של השלטון הרומי בלאטיום ובאיטליה:
o       התקשרות עם כל יחידה מדינית בנפרד ("הפרד ומשול") ומגוון גדול של סוגי הסדרים מדיניים.
o       האפשרות שנפתחה לפני זרים להשיג את האזרחות הרומית.
o       הסטאטוס של הלאטיניים כבעלי ברית, עם מתן מכלול של זכויות.
o       התחייבות של כל בעלות הברית להעמיד צבא לעזרת רומי.
o       מתן אוטונומיה פנימית אך ללא רשות לנהל מדיניות חוץ.
ג.       1. הקולניזאציה הרומית –  התפשטות השלטון הפוליטי של רומא באיטליה לוותה בהרחבת הטריטוריה הרומית ובקולוניזציה. מפעלי ההתיישבות של הרומאים היו אחד המכשירים העיקריים להבטחת שלטונם בחצי האי. קיקרו כינה אותם "מבצרי השלטון הרומי"). הטיפול בשטחים שצורפו לרומי אדמתם נהפכה ל"אדמת ציבור" נעשה בשלוש דרכים: א. הענקה של חלקות ליחידים. ב. ייסוד קולוניות, היינו ישובים מאורגנים שבמסגרתם קיבלו המתיישבים את האדמה לבעלותם ג.
החכרה של האדמה תמורת תשלום.
הקולוניות נועדו לשמש מעוזים לבלימת התקפות האויבים, והן שמרו על דרכים חשובות, על מעברי נהרות ועל מעברי הרים.
מדינאיה של רומא הכירו בערכה הרב של הקולוניה כבסיס לפעילות צבאית, לשליטה ולבלימת אויבים.
–