ריתמוס ומצלול, לשון פיגורטיבית, עולם מיוצג

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2013
מספר מילים 2806
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

יסודות השיר, נושאים:
ריתמוס ומצלול, לשון פיגורטיבית, עולם מיוצג חלק ראשון ריתמוס ומצלול (50%) –  2 עמודים   א.      המשקלים: יאמב, טרוכיי, אמפיברך, אנפסט הודגמו באמצעות שירים נבחרים: ("בועות סבון" מאת פניה ברגשיין, "פגישה לאין קיץ" מאת נתן אלתרמן, "רקפת" מאת לוין קיפניס, "שיר הרעות" מאת חיים גורי), תוך התייחסות למושגים מן המאמר של ריצ'רדס. נכתב על הקשר בין המשקל לנושא השיר ולתכניו. יתר-על-כן, נכתב על ההפרעות, הסטיות והשבירות ברצף ועל משמעותן ותרומתן בהיבט התמטי והצורני.   ב.      העבודה מסבירה את השאלה ואת התזה של הרשב על-פי המאמר: "האם לצליל יש משמעות". הודגמו שש תופעות מצלוליות נבחרות (חריזה מינימאלית, אפיפורה, אונומטופיאה, אליטרציה, לשון נופל על לשון, אנפורה) משירים נבחרים ("ראיתי ציפור לבנה" לנתן זך, "יש לי סימפטיה" למאיר ויזלטיר, "שיחה" לדן פגיס,"לונדון" לחנוך לוין, "אל מלא רחמים" ליהודה עמיחי ו"עם כל מי" לאבות ישורון.
חלק שני לשון פיגורטיבית ועולם מיוצג (50%) – 3 עמודים נכתב על העולם המיוצג ועל הלשון הפיגורטיבית בשיר "הפלגה נכונה", מתוך ספרו החדש של יקיר בן משה "אח, לו היה לנו קלרניט" (סדרת כבר, הוצאת מוסד ביאליק). הפלגה נכונה / יקיר בן משה לְבַסּוֹף הִצְמַדְתִּי כַּפּוֹת יָדַיִם זוֹ אֶל זוֹ וְהִדַּקְתִּי חָזָק אֶת פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם, שֶׁהַגְּבִינָה לֹא תִּזַּל. זֶהוּ, אָמַרְתִּי, קַח מִטְרִיָּה, זָזִים לַגַּן.
אֲבָל אַתָּה הִמְשַׁכְתָּ לִרְבֹּץ עַל הַשָּׁטִיחַ, מְשַׂחֵק עִם הַצַּעֲצוּעִים שֶׁל אָחִיךָ הַקָּטָן, מַקְשִׁיב לַשְּׁמִינִית שֶׁל שׁוּבֶּרְט, לֹא מְמַהֵר. הִבַּטְתִּי בַּשָּׁעוֹן, מְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְהִתְלַבֵּשׁ לָעֲבוֹדָה, לְהַכְנִיס סְפָרִים לַתִּיק – וּפִתְאוֹם אָמַרְתָּ, אַבָּא,       אַהֲבָה הִיא כְּמוֹ צִפּוֹר. כְּשֶׁאוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ חָזָק חָזָק, בֵּיצָה נִשְׁבֶּרֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב.
כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל הַגַּן שָׁתַקְנוּ. נָשָׂאתִי אוֹתְךָ עַל הַכְּתֵפַיִם בִּכְבֵדוּת וּבְגַאֲוָה, כְּמוֹ עֵץ הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ. אֲפִלּוּ מֶזֶג הָאֲוִיר עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ כְּשֶׁהָרָקִיעַ הִרְכִּין אֶת מִצְחוֹ   לְהַמְטִיר גְּלִימָה לְבָנָה עַל רֹאשֵׁנוּ.            ציון העבודה: 90. המקורות הבבליוגרפיים: בנימין הרשב – "האם לצליל יש משמעות" (2000), בנימין הרשב – "כיצד לקרוא את משקלי השירה העברית" (2000), שמעון זנדבנק מתוך הספר "מזשיר" (2002) –  "החזרה לסוגיה (1) החזרה המילולית", "החזרה לסוגיה (2) החזרה הצלילית", א.א. ריצ'ארדס – "ריתמוס ומשקל" (1973).