סיכום אקדמי למאמר: על המצאת המשמעות הצילומית/אלן סקולה (ציון 95)

על המצאת המשמעות הצילומית/אלן סקולה בתחילת המאמר המחבר מגדיר שיח כמצב של חילופי דברים ותקשורת, ומתייחס לכל שיח כאל שיח סגור בגבולותיו, הן בשל מערכת ציפיות הדדית המכוננת את השיח מראש וממסדת אותו, והן בשל היותו של כל שיח כפוף למרותם של בעלי אינטרסים – עובדה ההופכת את השיח, כל שיח, למגמתי, ומבטלת את האפשרות לשיח ליברלי פתוח או “אקדמי”.
אח”כ המחבר קובע את מקומו של הצילום כמבע, שמשמעותו נקבעת ע”י שיח חיצוני, הקשר. טקסט (לאו דווקא כתוב, טקסט כשפה) ומערכת סמלים שתאפשר, ואח”כ תקבע את אופן קריאתו של הצילום. הפולקלור שהתעצב סביב הצילום מראשית ימיו מתייחס למדיום כשקוף, בעל משמעות פרימיטיבית טהורה, משוללת משמעות תרבותית.
פולקלור זה מיצב את מעמדו של התצלום בתרבות כניטראלי עד כדי מעמד של עדות חוקית. הוא שולל את האפשרות לשפה אוניברסאלית אינהרנטית לצילום ולדימויים שבו, מתוקף היותה של השפה עצמה מעוגנת בתרבות “אך אם נקבל את הנחת היסוד לפיה, מידע הוא התוצאה של יחסים שנקבעו באופן תרבותי, אז לא נוכל עוד לייחס משמעות פנימית מהותית או אוניברסלית לדימויי הצילומי.” כדיי לבחון כיצד התפתחו הקונבנציות של הקריאה הצילומית ולעגן אותן בהבנה היסטורית, הוא לוקח כמקרה מבחן שני צילומי מהגרים מתחילת המאה ה20 ומנסה לבחון אותם כאילו נתקל בהם בפעם הראשונה וללא כל ידע מקדים אודותם. הוא …