בשנת 2001 הפך אתר מצדה לאתר מורשת לאומי המציע לתיירים מישראל ומהעולם לחוות מחדש את סיפור מצדה. מטרת עבודה זו לבדוק האם הפיכתו של האתר המורשת הישראלי לאתר מורשת לאומי השפיע על התכנים המובאים באתר ומתוך כך גם על המיתוס המסופר בו.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2011
מספר מילים 13095
מספר מקורות 27

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא ..עמ'
2 -3
פרק
1 – סקירת ספרות ורקע
תיאורטי עמ' 4-17
              מיתוס …עמ'
4 -6
              זיכרון קולקטיבי …עמ'
6 -9
              סיפור מצדה – כיצד מתייחסים החוקרים לכך -.עמ' 9-13
              מצדה בתפיסת החברה הישראלית -…עמ' מנהל עסקים-16
              סיכום ..עמ'
1 6
פרק
2 – מתודולוגיה –עמ'
1 7
פרק
3 – הנרטיב המרכזי באתר מצדה כאתר מורשת עולמי .עמ'
1 8-29
              תהליך קבלת הנרטיב –..עמ'
1 8-22
              מה מועצם ומה מודר באתר מצדה -…עמ' 22-26
              מה חדש באתר בשל היותו גן לאומי -.עמ' 26-29
פרק
4 – סיכום לאור הממצאים והתיאוריות -עמ' 31-33
ביבליוגרפיה -.עמ'
3 4-35
נספחים –..עמ'
3 6-43
             נספח 1 – נאום אלעזר –עמ'
3 6
             נספח 2 – ראיון עם מנהל האתר איתן קמבל -…עמ' 37-43
תקציר:
מאז ועד היום הפך סיפור מצדה לסיפור מורשת היסטורי המועבר מדור לדור. לאורך שנים היווה מיתוס מצדה מקור בלתי נלאה לוויכוחים, מחלוקות וסתירות. מחלוקות סביב סיפור מצדה התעוררו בנוגע לכמעט כל פרט ופרט בסיפור , החל במחלוקות באשר לאמיתותם של פרטים כמו מעשה ההתאבדות או נאום אלעזר בן יאיר ומשמעותם וכלה באמיתות התרחשותו של האירוע כפי שהובא על ידי יוסף בן מתתיהו.
בתקופות שונות היו עליות וירידות בחוזק האמונה במיתוס זה. כל פרק חדש וכל תקופה חדשה שנפתחה בחברה הישראלית הביאה עמה יסוד אחר או בסיס לאמונה במיתוס או לשלילתו ולניפוצו כאשר חוגים שונים תמכו במיתוס זה על פי אמונתם הפוליטית, הדתית או החברתית. בשנת 2001 הפך אתר מצדה לאתר מורשת לאומי המציע לתיירים מישראל ומהעולם לחוות מחדש את סיפור מצדה. מטרת עבודה זו לבדוק האם הפיכתו של האתר המורשת הישראלי לאתר מורשת לאומי השפיע על התכנים המובאים באתר ומתוך כך גם על המיתוס המסופר בו.
עבודה זו למעשה חוקרת את האידיאולוגיה המועברת לתיירים השונים, הישראלים ואלה שבאים מחו"ל. באילו אופנים מציגים את הסיפור ההיסטורי באתר? האם מיתוס מצדה עדיין קיים?  לאיזה קהל יעד פונה האתר? מה מועצם ומה לא מוצג באתר? מה השינויים שחלו באתר בשנים האחרונות?
השערת המחקר היא כי הפיכתו של אתר מצדה לאתר מורשת לאומי אכן הביא לשינויים בדבר התכנים המועצמים באתר ובדבר מיתוס מצדה המוצג באתר, זאת מאחר שמרבית המבקרים הינם בינלאומיים ואינם יהודים. מחקרי נשען על גישות ביקורתיות על פיהן ישנה תודעה ומחאה על המצב הקיים מבחינת הארגונים וההנהלה. מעניין לדעת האם יש מניפולציה אידיאולוגית באתר ואם כן כיצד היא עונה על פונקציות או אינטרסים שונים. על מנת לענות על שאלת המחקר ושאלות המשנה אציג תחילה את סקירת הספרות העוסקת בתיאוריות ומחקרים בדבר מיתוס מצדה והזיכרון הקולקטיבי. בהמשך אדון בממצאים והנתונים שעלו מהמחקר ואסיים בדיון ומסקנות.