במהלך השנים האחרונות נמכרו פורמטים של תכניות טלויזיה במרחב הגלובלי. מטרת עבודה זו היא לבחון כיצד מתקיים המאבק בין הגלובלי ללוקלי בין הפורמטים השונים של הסדרה רמזור.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2010
מספר מילים 1909
מספר מקורות 7

תקציר העבודה

על תכניות "רמזור" ומה שבניהם שם הקורס:  טלוויזיה וגלובליזציה 08/08/2011
מבוא:
על סביבת התקשורת בעולם עוברים שינויים דרמטיים המתוארים על ידי מושגים כמו העידן הדיגיטלי, עידן המידע, טלוויזיה גלובלית, אוטוסטראדת המידע, מיזוג בין טכנולוגיות, אינטרנט ואינטראקטיביות. כדי שהטלויזיה תצליח בעולם הגלובלי, על התכנים לעניין  קהלים רחבים שמזדהים עם התוכן ואף משליחים מן המתרחש בתכניות אל החיים שלהם עצמם (צוקרמן, 1999). לצד פריחתה של הטלויזיה הגלובלית עולות השאלות בדבר תפקידה בגיבוש הלאומיות אל מול טשטוש הזהות הלאומית במרחב הגלובלי. חוקרים המזוהים עם "מחנה הגלובליזציה" מציינים את מיקומם של תכניות הטלויזיה כחוצי גבולות המשדרים מסרים אחידים על פני הקהלים הפזורים על גבי הגלובוס. לעומת זאת, חוקרים המזוהים עם "המחנה הלאומי" ציינו את האמצעים המגוונים שבאמצעותם גם בזמן של שוק גלובלי, הטלויזיה משמרת את הזהות הלאומית (אשורי, 2007). סימן ההיכר של הטלויזיה הגלובלית הוא הצלחתן של תכניות שנוצרות מחדש בעבור הצופה בארץ אחרת. כך למשל תכניות ריאליטי, סיטקום, דרמות וקומדיות. מדובר בתופעת מכירת הפורמטים שנעים ממקום למקום כאשר ההנחה היא שאם הפורמט הצליח במדינה מסויימת, הוא יכול לתפקד היטב גם במדינה אחרת. על מנת שהפורמט החדש יצליח, יש לערוך שינויים, לעשות ייצור מקומי שיתאים לקהל החדש ( griffin, 2008). למעשה הצלחת הסתגלות הפורמט תלויה ביכולת לשלב את ההקשר של המדינה במקום להעתיק את התכנית המקורית. גישה זו מזוהה עם ה"מחנה הלאומי" לפיו על יוצר הפורמט החדש להתייחס להיבטים חברתיים, תרבותיים ולאומיים של הצופים החדשים ועל ידי כך ליצור גיבוש של זהות לאומית במהלך הצפייה בתכנית. המושג "זהות לאומית" מבטא את תחושת האחדות של הקהל החדש בתוך חלל משותף מבחינה חברתית ותרבותית. בנדיקט אנדרסון מציע את "הקהילה המדומיינת" הלוא הם הצופים הרואים דמיון וקשר לאומי בינם לבין התכנית. לכן, לטלויזיה תפקיד משמעותי וחשוב בבניית תחושה משותפת של שייכות לאומית (2010 ,Beeden and de Bruin).
במהלך השנים האחרונות נמכרו פורמטים של תכניות טלויזיה בין מדינות שונות. כך למשל התכניות "המשרד" מבריטניה ו"בטי המכוערת" מקולומביה שנמכרו לארה"ב. עבודה זו באה לבחון את הפורמטים השונים של הסדרה "רמזור" הישראלית אל מול "רמזור"   (Traffic light) האמריקאית תוך התבוננות על היבטים חברתיים, תרבותיים ולאומיים.
מטרתה של עבודה זו היא לבחון כיצד מתקיים המאבק בין הגלובלי ללוקלי בין הפורמטים השונים של הסדרה רמזור. על מנת לראות את ההבדלים אערוך השוואה בין הפרק הראשון של הפורמט הישראלי שיצר אדיר מילר במסגרת שידורי קשת (griffin,
2 008) אל מול הפרק הראשון של הפורמט האמריקאי שיצרה רשת הטלויזיה FOX (פברואר 2001), תוך ניתוח היבטים תרבותיים ולאומיים.