מטלת מנחה (ממ"ן) 
1 2
הקורס:      
1 0557 – פסיכולוגיה בין-תרבותית חומר הלימוד למטלה:  ממאמר 12   עד מאמר 24 והפרקים התואמים בספר הקורס.  מספר השאלות: 3
משקל המטלה:      10  נקודות סמסטר:       2012א מועד אחרון להגשה:
27.1.2012
    קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
·          שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס ·          שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" שימו לב, יש להגיש את הממ"ן מודפס במסמך word פונטDAVID  בגודל 12 לפחות, ברווח של אחד וחצי לפחות. אם אין אפשרות להגיש מודפס יש להגיש בכתב יד ברור וקריא בדומה לדרישות ההדפסה. אורך ממ"ן זה לא יעלה על שלושה עמודים. זהו אורך מקסימלי, ניתן לענות תשובות קצרות יותר. עבודות  שיעלו על אורך זה, יוחזרו לשולחיהן ללא בדיקה.
שאלה 1 הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה (21 נקודות) א.       הציגו  בקצרה את הגישות הקיימות בפסיכולוגיה לגבי המעמד של אחריות חברתית כחובה מוסרית  (שלוש גישות שמילר וחבריה סוקרים וגישתה של מילר עצמה ) (16נק') .  ב.       הסבירו מהי הקטגוריה של "אישי-מוסרי" שמזהים החוקרים ועל איזו אמביוולנטיות של האמריקנים היא משיבה  (5 נק'). שאלה 2 אוניברסליות ויחודיות בבחירת בן זוג  (24 נקודות):
א.      הציגו את השערות המחקר המרכזית של בס (מאמר משפטים) במחקרו של בס על הבדלים בין המינים בהעדפות בני זוג תוך התייחסות והסבר של המושגים הבאים: Parental investment,  fertility and reproductive value, paternity probability (12 נק').
ב.      מהי הביקורת של קסר ושרמה (מאמר 16) על גישתו של בס? הבהירו ביקורת זו תוך התייחסות להשערת "חוסר האונים המובנה". לאחר מכן הבהירו מדוע לטענתם מחקרים קודמים לא הצליחו לבסס את השערת חוסר האונים המובנה ומה הם עושים במחקרם אחרת כדי לבסס השערה זו (12
נק').
  שאלה 3   אקולטורציה וזהות רב תרבותית (55 נקודות). א.                  במאמר 19 (Cross) מציגה החוקרת מודל הקושר בין סוג מבנה העצמי, סגנון התמודדות ותפיסת לחץ בקרב סטודנטים ממוצא מזרח אסייתי הלומדים בארה"ב. הסבירו את המודל התאורטי ואת הממצאים בקרב אוכלוסיה זו כפי שעולים בתאור התוצאות ותרשים 2 (שימו לב שבתרשים 2 יש טעות – המבנה של עצמי עצמאי אמור להיות המבנה העליון והמבנה שלעצמי מקושר אמור להיות המבנה התחתון)  (משפטים נק').  ב.                  במאמר 22 (Kosmitzki) דנה החוקרת בהשוואה בין אנשים דו-תרבותיים ואנשים חד תרבותיים. התייחסו ל4 הגרפים המופיעים בעמוד 505. ראשית, הבהירו את מה שרואים בגרפים: מה מייצגים הצירים (הסבירו)? מה מייצגים הקווים? לאחר מכן הבהירו תוך הסתייעות בטקסט הכתוב,  מה הממצאים שעולים מכל גרף ואיך הם מטבעים בשיפועי הקווים. לבסוף, זהו מהו הגרף שנעשתה בו החלפה בטעות בין הגרמנים לאמריקנים- בהתבסס על הטקסט. ציינו האם מבחינת המסקנה הסופית מהגרף יש משמעות לכך שנעשתה טעות והסבירו (
5 נק') . ג.                    במאמר
2 4 (Phinney&Navarro)  מציינים החוקרים כי למרות שרב רובם של הצעירים השייכים למיעוט אתני מציינים שהם דו-תרבותיים, המושג הזה אינו מבטא בצורה מספקת את המורכבות של השייכות. הבהירו את טענתם תוך התייחסות  והסבר של שני דפוסי הדו-תרבותיות שהם זיהו. לאחר מכן ציינו לפחות שני ממצאים כמותיים המצביעים על הבדלים בין שני סוגי ההשתייכות (משפטים נק')     ממ"ן
1 2
תשובה
1 סעיף א'- קולברג ועמיתיו טענו- אחריות חברתית כחובה מוסרית קשורה לשמירה על צדק או זכויות אישיות והיא תהליך התפתחותי אוניברסאלי. של מוסריות אחת. תאורטיקנים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מציגים עמדה שונה- לדעתם אחריות חברתית מונעת בידי נורמות מוסריות של עזרה. גיליגן ועמיתיה טענו שיש הבדלים בחשיבה המוסרית של קב' שונות, ואין אמת מוסרית אחת. גיליגן טוענת כי לא נתנו משקל מספיק לתפיסות המוסריות המאפיינות נשים רבות. גברים בד"כ תופסים בעיות מוסריות כמצבים שבהם יש עימות בין זכויות העומדות בניגוד זו לזו. לעומת זאת, נשים תופסות בעיות מוסריות כבעיות ביחסים בין אישיים.  המאמר של מילר ולותר  יוצא הן נגד התפיסות המקובלות והן נגד התפיסה של גיליגן. המחקר הבין תרבותי על מבוגרים אמריקאים והודים סיפק נקודת השקפה תרבותית למקור האחריות החברתית, בו תרבויות נבדלות זו מזו בהיקף תחומי החיים הנחשבים רלבנטיים לתחום המוסר. יש תרבויות בהן החשיבה המוסרית מתמקדת במקרים שבהם אדם גורם לזולת נזק במישרין או פוגע בזכויותיו.
לעומת זאת, בתרבויות אחרות תחום המוסר רחב יותר, וגם התנהגויות שאינן פוגעות במישרין באיש עשויות להיחשב לא מוסריות.                                                                          תשובה
1 סעיף ב'- קטגוריה של אישי מוסרי היא קטגוריה תרבותית ספציפית שנראה שרק האמריקאים עשו בה שימוש, וזה מצביע על האמביוולנטיות של האמריקאים באשר לאחריות החברתית:
לעיתים הם מוצאים ניגוד, מצב ביניים, בין האחריות החברתית לחופש הבחירה האישי, שיוצר ניגוד בתגובותיהם, הם השתמשו בקטגוריה זו בעיקר במצבים של צורך בינוני ובמצבים בהם הנזקק היה חבר.                                                                                                  תשובה
2 סעיף א' –  השערות המחקר של בס על ההבדלים בין גברים לנשים בהעדפות בן הזוג מתבססות על הבדלים  גנטיים אבולוציוניים הקיימים בין המינים. השערות המחקר:
נשים יעדיפו בן זוג בעל יכולת השתכרות גבוה, שאפתנות וחריצות, ניתן להסביר זאת ע"י                                           השקעה הורית- parental Investment – יש אי-סימטריה בכמות המשאבים שמשקיע כל אחד מההורים בצאצא: האישה משקיעה בו יותר (נשיאת העובר, הנקה, קושי בתקופת הריון וכד'). מדובר על השקעה שנובעת מצרכים אנטומיים. לפיכך – צריכה האישה לבחור בן זוג שיתרום את חלקו, וזה יהיה זכר שיש לו גישה למשאבים כלכליים, לפי בס. מבחינה אבולוציונית – לנשים כאלה יש יותר סיכוי להעמיד צאצאים לדור הבא.                                                                     גברים יעדיפו בת זוג צעירה, יפה, אטרקטיבית, מושכת, בריאה, ניתן להסביר זאת ע"י:          פריון ויכולת הולדה – fertility value q reproductive – יכולת הפריון וההולדה של נשים פוחתת עם הגיל. לפיכך  גבר יחפש אישה שיכולה להעמיד לו הרבה צאצאים (צעירה ובריאה). ובס מסיק מתוך כך שגברים יעדיפו נשים יפות (סימן  לבריאות) וצעירות (סימן לפוריות). לנשים זה פחות חשוב בבן הזוג, משום שהוא פורה עד סוף חייו.                                                                        גברים יעדיפו בת זוג בתולה, צנועה מינית, בעלת העדר ניסיון מיני,  ניתן להסביר זאת ע"י    וודאות ההורות – parenity probability – ניתן לדעת מיהי האמא בוודאות, אך לא מיהו האבא בוודאות. לכן יעדיפו הגברים אישה צנועה ולא מנוסה מינית.                               –