תכנית לימודים לתואר שני לבוגרי כלכלה, מנהל עסקים וחשבונאות [הקלד את כותרת המסמך]                                          עבודת סמינר במסגרת הקורס: "היבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי פלשתינאי" סמסטר א'   ראשי פרקים
1 .      מבוא -עמ' 5-3

2 .      פרק א': השימוש שעשו כוחות הביטחון הישראלים ב"נוהל שכן" במסגרת "חומת מגן" ו"עופרת יצוקה" עמ' 12-6
                                 א.         השימוש ב"נוהל שכן" במסגרת "חומת מגן" ועד פס"ד עדאללה-..עמ' 9-6
                                 ב.         השימוש ב"נוהל שכן" במסגרת "עופרת יצוקה" –..עמ' 12-9

3 .      פרק ב': הצגת הדינים הבינלאומיים המתייחסים למצבים דוגמת "נוהל שכן" –…   עמ' 16-13
                                 א.         אמנת ז'נבה הרביעית (1949) ..עמ' מנהל עסקים-13
                                 ב.         הפרוטוקול הראשון הנספח לאמנת ז'נבה משנת 1977 … עמ' מנהל עסקים                                   ג.          החלטות בית הדין הבינלאומי בהאג לענייני הפשעים שבוצעו ביוגוסלביה 1995-1992 —
עמ' 16-משפטים
4 .      פרק ג': הצגת הפערים בין השימוש "בנוהל שכן" במסגרת מבצע "חומת מגן" ואחריו ומבצע "עופרת יצוקה" לבין הדינים הישראלים והבינלאומיים…עמ' 23-17
                                 א.         ההשוואה אל מול הדין הישראלי -עמ' 17
                                 ב.         ההשוואה אל מול הדינים הבינלאומיים -.עמ' 23-18
5.      סיכום עמ'
5 -24

6 .      ביבליוגרפיה -.עמ' 27-26
מבוא
"אינתיפאדת אל אקצא" אשר פרצה ב-29 בספטמבר 2000, על רקע כישלון שיחות השלום ב"קמפ דיוויד" בין הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת לבין ממשלת ישראל בראשות אהוד ברק, העמידה את מדינת ישראל וכוחות הביטחון שלה במצב בו הם נדרשו לפתח ולאמץ כלים חדשים ומגוונים כאמצעי להתמודדות עם הטרור הפלסטיני. הטרוריסטים הפלסטינים בחרו לנהל את פעילותם כנגד כוחות הביטחון הישראלים מתוך ריכוזי האוכלוסייה, תוך סיכון רב לאזרחים בשטח ולכוחות הביטחון, וזאת בהתאם לתפיסת ההפעלה של טרור לפיה, הוא מנהל את מאבקו מתוך מתווים אזרחיים תוך ניצול האזרחים, תוואי השטח ושגרת החיים האזרחיים. את הלך הרוחות באותם הימים היטיב לתאר נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק בפס"ד עג'ורי, משנת 2002,עוסק בהרחקת משפחות של מתאבדים שהתגוררו בתחומי יהודה ושומרון, לעזה :
"מאז סוף חודש ספטמבר 2000 מתנהלת באזורי יהודה ושומרון וחבל עזה לחימה קשה… לחימתה של ישראל סבוכה היא. הצד הפלסטיני משתמש בין השאר בפצצות אדם מונחות. מתאבדים אלה מגיעים לכל מקום בו מצויים ישראלים (בתחומי מדינת ישראל ובתחומי הישובים היהודיים באזורי יהודה והשומרון וחבל עזה). הם זורעים הרג ודם בערים ובישובים. אכן, הכוחות הנלחמים בישראל הם טרוריסטים; הם אינם נמנים על צבא סדיר; הם אינם לובשים מדים; הם מסתתרים בתוך האוכלוסייה הפלסטינית באזור, לרבות במקומות הקדושים; הם זוכים לתמיכת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בכלל וכן לתמיכתם של בני משפחה וקרובים בפרט".   אחד מהכלים הבולטים בהם עשו כוחות הביטחון הישראלים שימוש, אל מול פעילי הטרור הפלסטינים, הינו "נוהל שכן", אשר נועד כאמצעי עזר למיגור הטרור, ולצמצום הפגיעה בלוחמים והאזרחים בשטח.
  מהותו של "נוהל שכן", מתבטאת בכך שהכוחות הלוחמים בשטח תופסים אזרח, בדרך כלל המתגורר בשכנות למבנה או לאזור החשודים, בהם מתבצרים פעילי הטרור הפלסטינים, ודורשים ממנו למלא משימות מסוימות.
השימוש באזרחים מקומיים, וביניהם גם בני משפחות של פעילי הטרור, המעורבים בפעילות, נועד לגרום לפעילים להיכנע ללא קרב.   לרוב האזרח הנבחר נדרש למלא עבור כוחות הביטחון בשטח משימות מסוכנות, הכוללות בין היתר, כניסה לתוך מבנים על מנת לבדוק האם הם ממולכדים, או פינוי חפצים חשודים מדרכי הנסיעה או התנועה הרגלית של הכוחות בשטח, וזאת במטרה לצמצם סיכון לפגיעה מחפצים ממולכדים או מארבים בשטח. שימוש אחר באזרחים אלה הינו הצבתם בתוך מבנים, שהוסוו לעמדות לחימה ותצפית צבאיות, כדי למנוע מהפעילים הפלסטינים לירות לעבר עמדות אלה במטרה לפגוע בלוחמים השוהים בהן. בנוסף, שימשו אזרחים אלה כמלווים של כוחות הביטחון בעת תנועתם בשטח, וזאת במטרה להגן עליהם מפני ירי מנגד. יש לציין, כי בחלק מהמקרים פעילות זו נעשתה בזמן שהלוחמים הפנו את הנשקים אל גבם של 'המגנים', ובחלק מהמקרים אף ירו מעבר לכתפיהם, כדי לגרום להם להישמע להוראות הכוחות בשטח. אפשר שהדיון הער בחוקיותו של "נוהל שכן" הינו בין היתר, תוצר לוואי של מעורבות התקשורת הישראלית והבינלאומית וכן מעורבותם של ארגונים בינלאומיים (ארגוני זכויות אזרח, ארגונים מטעם האו"ם, האיחוד האירופי ועוד) בנעשה בשטחים הפלסטינים. חשיפתם של אלה לפעילות של כוחות הביטחון הישראליים בשטח מעמידה את האחרונים תחת ביקורת מתמדת, ומביאה מקרים חריגים לתודעה הישראלית והבינלאומית, וחשוב מכך לפתחם של בתי המשפט בישראל ובעולם. בעבודה זו אנסה לבחון האם השימוש ב"נוהל שכן", כאמצעי עזר להתמודדות של כוחות הביטחון הישראליים עם הטרור הפלסטיני בשטחים, עולה בקנה אחד עם הדינים הישראליים, הדינים הבינלאומיים, אמנות בינלאומיות והפסיקה בנושא. שאלת המחקר הנגזרת מנושא העבודה הינה: האם השימוש שעשו כוחות הביטחון הישראליים ב"נוהל שכן", במסגרת מבצעים צבאיים – "חומת מגן, ו"עופרת יצוקה", עולה בקנה אחד עם הדין הישראלי והבינלאומי ?
כדי לענות על שאלת המחקר אסקור בראש ובראשונה את השימוש שעשו כוחות הביטחון ב"נוהל שכן" במסגרת מבצעים נרחבים של צה"ל וכוחות הביטחון בשנים האחרונות, ובאופן ממוקד יותר מבצעי "חומת מגן" בשנת 2002 ו"עופרת יצוקה" בשנת 2009. בהמשך אציג את הדינים הישראליים והבינלאומיים, הפסיקות והאמנות הבינלאומיות המתייחסים למצבים בהם אזרחים מקרב האוכלוסייה המקומית שימשו "כמגנים אנושיים" לכוחות הביטחון, אשר נלחמו בגורמי הטרור בשטח. לאחר מכן, אנסה להציג את הפערים בין השימוש ב"נוהל שכן" במסגרת מבצעים אלה לבין הנגזרות המשפטיות הישראליות והבינלאומיות. לבסוף, אסכם את העבודה, אציג את מסקנותיי ואנסה לענות על שאלת המחקר, שהצגתי בפרק זה. השערת המחקר שלי, ביחס לשאלה שהצגתי בפרק זה, היא שעל אף שהשימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים", הפך לנורמה מקובלת במסגרת הפעילות הצבאית שבוצעה בשטח, נוהל זה עדיין עומד בסתירה לנגזרות המשפטיות הנובעות מזכויות אדם, מזכויות יסוד של אזרחים ומאמנות בינלאומיות. חשוב להדגיש, שהשימוש ב"נוהל שכן" במשך השנים איננו פרי החלטה של הכוחות בשטח בלבד, אלא הוראות של הדרגים הביטחוניים הבכירים, מתוך רצון שלהם להגן על חיי הלוחמים בשטח ולהביא לפגיעה מינימאלית בהם, נוכח העובדה שרואים ביעד זה מהות תפקידם העיקרי. החומר העיוני שבאמצעותו אנסה לענות על שאלת המחקר, שהוצגה בפרק זה, כולל, בין השאר, עדויות מקור, הצהרות ואמירות מפיהם של בעלי עניין, אנשי זכויות אדם וגורמים בינלאומיים, המשיקים לנושא זה. כמו כן החומר העיוני מתבסס על פסקי דין ישראלים מהעת האחרונה, אמנות בינלאומיות, ומקורות משניים נוספים.