החוג לקולנוע וטלוויזיה  ייצוג צה"ל בטלוויזיה הישראלית לאור התחזקות גורם השוק שם הקורס: "ארץ נהדרת" ו"כוכב נולד"- אירועים טקסטואליים בתרבות הישראלית תאריך הגשה: משפטים.3.2007
תוכן עניינים

1         מבוא__________________________________________________________3

2         הקדמה_________________________________________________________3

2 .1   דמות הצבר המיתולוגי והאתוס הצבאי_________________________________3
2 .2   התרופפותו של מודל המדינה הריכוזית והתגברות כוחות השוק בחברה הישראלית___4
2 .3   סיכום________________________________________________________4
3          הסדרה טירונות כביטוי לשאיפה לחזרה למודל של מדינה וצבא חזקים_______________4
3 .1   יחסי צבא ומדינה________________________________________________5
3 .2   יחסי צה"ל ומדינת ישראל, והסדרה טירונות כביטוי לאתוס הלוחמה וההקרבה______5
3 .2.1          נושא הסדרה_____________________________________________5
3 .2.2          ערכים__________________________________________________5
3 .2.3          סיכום__________________________________________________7
4          הטלנובלה השיר שלנו כביטוי להתרופפות האתוס הצבאי ולהתחזקות גורם הספקטקל____7
4 .1   טלנובלות בעולם_________________________________________________7
4 .2   הטלנובלה הישראלית כביטוי להתגברות כוחות השוק_______________________7
4 .2.1          נושא הסדרה_____________________________________________8
4 .2.2          ערכים__________________________________________________8
4 .2.3          סיכום__________________________________________________9
5        סיכום__________________________________________________________9
6         ביבליוגרפיה_____________________________________________________10 תקציר- טירונות בעבודתי זו ברצוני לעמוד על האתוס הצבאי כפי שהוא בא לידי ביטוי בטלוויזיה הישראלית. נקודת המוצא שלי לבדיקה תתמקד בגישה שנלמדה בקורס במהלך הסמסטר. אתייחס להשפעת השינוי במערכת הכלכלית ולהתגברות מאפייני השוק בחברה הישראלית. אבדוק את השפעתם של שינויים אלו על דימוי החייל/ת ודימוי החיים הצבאיים, הערכים והנורמות כפי שהם מוצגים בסדרה טירונות (1999-2001) ובטלנובלה השיר שלנו ( 2005 ואילך).  טענתי המרכזית תהיה כי סדרות אלה מהוות ביטוי לשתי תופעות שהתרחשו בחברה הישראלית, לאור השינוי במערכת הכלכלית.  בעבודתי אעמוד על טענה זו, ואוכיח אותה באמצעות  הדגמה מן הסדרות, תוך התייחסות לנושא הסדרה, לערכים המוצגים בה (לחיוב ולשלילה), לדמויות המרכזיות ואף לפסקול ולשירי הפתיחה.
סדר הפרקים:
2.1  דמות הצבר המיתולוגי והאתוס הצבאי ספרים ומחקרים רבים (טלמון,
2 001; רובינשטיין, 1977) עסקו בדמות הצבר המיתולוגית. מיתוס הצבר החל להתגבש בתקופת החלוציות ולאורך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כדמות של  גבר חזק, יפה תואר, חלוצי ולוחם במרכז ההוויה הישראלית. גור זיו (2005) מציגה את החברה הישראלית כחברה מיליטריסטית אשר ההנחות הצבאיות והצרכים הצבאיים הם ערך עליון בה. גור זיו טוענת שהישראלי, החל מינקותו, ולאורך כל שנות התבגרותו, מוקף במערכת המוכתבת על ידי האתוסים הדומיננטיים של הנרטיב הציוני: אתוס ההקרבה, החייל הקרבי כאידיאל חברתי והגבר היהודי כגיבור הרואי. אתוסים ודימויים מיתיים אלו נמצאים בבסיס מערכת החינוך הממלכתית, בספרות ובתקשורת: ימי זיכרון ממלכתיים, שירה בעלת אופי ציוני מיליטריסטי¹, ספרות ילדים ונוער ענפה², סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע העוסקים באופיו של החייל ובערכיו הגבוהים³ ועוד. הקרבה עצמית למען המדינה ולמען החברים לנשק, שימור זכרו של החלל והאדרת פועלו היוו בסיס ערכי של החינוך בתוך המערכת הצבאית ומחוץ לה (גור זיו 9-31; לומסקי-פדר, 276-283).
_________________________________________________________________ 
1 . למשל: "שיר הרעות", חיים גורי; "גבעת התחמושת", יורם טהר לב.  
2 . אביא לדוגמא אחד מספריה של דבורה עומר: "צוללים קדימה".
3."עמוד האש", 1959 (לארי פריש); "הם היו עשרה", 1960 (ברוך דינר); "מבצע יונתן", 1977 (מנחם גולן); "שתי אצבעות מצידון", 1986 (אלי כהן).   
2 .2  התרופפותו של מודל המדינה הריכוזית והתגברות כוחות השוק בחברה הישראלית במהלך הקורס עמדנו על השינויים המרכזיים בכלכלה הישראלית. מדינת ישראל קמה לראשונה כמדינת רווחה, מודל שבו למדינה יש ריכוזיות חזקה והיא לוקחת חלק פעיל במערכת הכלכלית ובתקצוב שירותים לאזרחים.
בשנות השישים נכנסה מדינת הרווחה למשבר ואיבדה מכוחה, עקב גירעון פנומנאלי בתקציב.
הביטוי הפוליטי למשבר זה הוא מרד הקלפיות בבחירות בשנת 1977, כאשר מפלגת הליכוד עלתה לשלטון. המודל של מדינה ריכוזית עם צבא חזק השתנה כבר במהלך שנות השבעים, ומודל אחר תפס את מקומו: מערכת כלכלית של שוק חופשי. המעבר לכלכלה קפיטליסטית ולעקרונות של שוק חופשי, לפיהם מצמצמת המדינה את התערבותה במערכה הכלכלית, הגיעו לשיא בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה בין השנים 1996-1999.  המעבר החד והדרסטי ממודל כלכלי ממלכתי – ציבורי, למודל פרטי גרם באופן ברור לירידה מתמשכת בכוחו ובמעמדו של הגורם הפוליטי והצבאי, ובד בבד הביא להתחזקות גורם השוק- הספקטקל, הבידור. החל מאמצע שנות התשעים נכנס גם מודל זה של שוק חופשי למשבר, ומתחילה תנועה הפוכה של ניסיון לחזור את מסגרות המסמלות סמכות ומדינה חזקה. במדינת ישראל כיום מתקיים מצב פרדוקסלי: מצד אחד מעמד המדינה והצבא ממשיך להתפורר, מצד שני קיימת כמיהה לערכי העבר, תוך ניסיון לשמר את הדימויים המיתיים והאתוסים השבורים של התרבות.

2 .3 סיכום  בעבודה זו אבחן את התופעה הפרדוקסלית הנ"ל על פי שתי סדרות טלוויזיה. אציג את הסדרה טירונות כביטוי לשאיפה לחזרה למודל של צבא ומדינה חזקה. לעומת זאת, הטלנובלה השיר שלנו תודגם כביטוי מובהק להתרופפות האתוס הצבאי והתגברות מאפייני השוק ואלמנט הספקטקל.