ניתוח שוק האשראי הצרכני בישראל

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 12996
מספר מקורות 18

תקציר העבודה

ניתוח שוק האשראי הצרכני בישראל מוגש ע"י : תוכן עניינים

1 .        מבוא
תיאור הבעיה הנחקרת
3-4
א.1.
הצגת הבעיה הנחקרת –…
א.2.
שיטת המחקר -…
א.3.
מגבלות המחקר -.
2.        פרק
1 שאלון אשראי צרכני
5-12
3 .        פרק
2 – ניתוח שוק האשראי –.. 12-28
ג.1.
הצגת הגופים המרכיבים את היצע האשראי ג.2.
היבטים חוקיים -.
ג.3.
ההיקף והמחירים של האשראי הצרכני -. ג.4.
כוחם של הבנקים והרגולציה עליהם —
4.        פרק 3- ניתוח דוחות כספיים –. 27-31    5.        סיכום ומסקנות –..
 32-33
6 .        רשימת מקורות …
34
**העבודה לא כוללת נספחים מבוא – תיאור הבעיה הנחקרת הצגת הבעיה הנחקרת ניתוח שוק האשראי הצרכני בישראל, זוהי ללא ספק משימה מאתגרת ומורכבת, משום שכאשר באים לבצע משימה זו אפשר בקלות לאבד את המיקוד ולהתבלבל לנוכח כמות המידע העצומה שמופיעה בספרות וברשת. שאיפתנו בעבודה זו הייתה לנתח את שוק האשראי בישראל בצורה מתודית תוך בחינה הן של עקומת הביקוש והן של ההיצע במדינה של אשראי צרכני. בצד הביקוש שאפנו להשתמש בנתונים אמפיריים בכדי להראות את היקף האשראי שהציבור נוטל, למטרות צריכה (לא כולל הלוואות לדיור) ולנסות לזהות בנתונים של השנים האחרונות מגמות ונטיות של צרכנים בקשר לאשראי. לאחר שאיתרנו את המגמות, היה חשוב לנו להבין מגמות אלו ואת הגורמים אשר עומדים מאחוריהן. כאשר ניגשנו לנתח את הביקוש לאשראי בישראל, מטרה חשובה הייתה לגלות בעצם מה הציבור חושב על לקיחת הלוואה, כיצד הוא תופס את תפקידו של האשראי? האם כחלק מרכזי בהתנהלותו הכלכלית, האם הוא זקוק לאשראי? ומהן המטרות שבשמן הוא בוחר לקחת הלוואה ולאיזה מטרות הוא חושב שלא נכון בשום מצב לקחת הלוואה. ניסינו לבדוק לא רק מתי ובאיזה תנאים הפרט לוקח הלוואה אלא גם אילו הכנות ובדיקות הוא עושה לפני לקיחת ההלוואה ומהו תהליך ההחלטה שלו בפועל. חקרנו למעשה האם תהליך ההחלטה הינו ברובו רציונאלי, שיטתי ומודע לכלל העלויות שנלוות לאשראי. הצד השני של המטבע הוא צד היצע האשראי הצרכני בישראל. שאפנו במחקר זה למפות את כל הגופים והגורמים המציעים אשראי לצרכן, לזהות את הגופים המשמעותיים ביותר מביניהם, לנתח את האלטרנטיבות הניצבות בפני מבקש האשראי הצרכני בשוק האשראי ובנוסף לנתח את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאלטרנטיבות. מטרתנו הייתה לגלות לא רק מי מציע את ההלוואות אלא גם דרך מי הכי משתלם וזול לקחת הלוואות אלו. למטרה זו בדקנו את מחירי האשראי ב5 השנים האחרונות וניסינו לראות האם הם הוגנים, האם ניתן להוזיל אותם ועדיין להרוויח וכיצד משפיע מצב התחרות הנוכחי בענף על המחירים לצרכן של אשראי. כדי להשלים את התמונה, רצינו להראותה לא רק מנקודת המבט של הצרכן אלא גם מנקודת מבט של שני בנקים המספקים אשראי למשק. בחרנו לנתח את הדוחות הכספיים של בנק פועלים (בנק גדול) והבנק הבינלאומי (בנק קטן יחסית). המטרה הייתה לראות איך מחירי ותנאי האשראי שהם מספקים, משקפים את האינטרסים שלהם כחברות ציבוריות המעוניינות להשיא רווח מקסימאלי לבעלי המניות שלהם. בנוסף רצינו לחקור איזה חלק מהווה שירותי הענקת האשראי הצרכני למגזר משקי הבית מהפעילות הכוללת שלהם. שיטת המחקר כדי להציג תמונה מלאה וכוללת של שוק האשראי הצרכני בישראל השתמשנו במספר שיטות לאיסוף הנתונים.
ראשית, ניסחנו שאלון המכיל
5 שאלות אשר מטרתו לבדוק עמדות של צרכנים כלפי אשראי צרכני. באמצעות התשובות על השאלון אנו מבקשים לדעת מהי עמדת הנשאלים לגבי נטילת אשראי וכיצד הם מקבלים החלטות בדבר פעולה זו וכן למפות את שיעור הצרכנים המשתמשים רבות באשראי לעומת השיעור באוכלוסיה של אלו שלא נוטלים אותו כלל.
התשובות לשאלות אלו הם אחד המפתחות לדעתנו לנתח את שוק האשראי אך לא היחידי. לצד עמדות הציבור בנוגע לאשראי חשוב היה לנו לספק נתונים בנוגע להיקף האשראי הצרכני וזאת עשינו באמצעות נתונים שנלקחו מהאתר של בנק ישראל. השתמשנו בנתונים רשמיים של בנק ישראל בין השאר כדי לגלות נתונים מ5 השנים האחרונות על היקף האשראי הצרכני במשק ועל הגופים שמספקים אותו וכדי לגלות מהם מחירי האשראי שמציעים הבנקים. כדי לגלות את מחירי האשראי של חלק מהגופים החוץ בנקאיים, השתמשנו בנתוני עזר שלפיהם מחירים אלה נגזרים כמו היסטוריית ריבית הפריים והעלות הממוצעת של אשראי של הבנקים. חיפוש המידע האינטרנטי לא הסתיים בשאיבת נתונים סטטיסטיים, לצד נתונים אלו השתמשנו במידע מהאתרים של עיתונים יומיים, עיתונים כלכליים, דוחות של ועדות של הכנסת או ועדות שמינה בנק ישראל וכל זה כדי להבין אלו שינויים קרו בשוק האשראי בשנים האחרונות ומהם התגובות לשינויים אלו. התחשבנו בעובדות, מסקנות, דעות של הכותבים כדי לקבל תמונה ברורה יותר של מצב השוק.
מקור מידע נוסף שהשתמשנו בו הוא ספרות מקצועית. ספרות זו עזרה לנו להבין כיצד הבנקים מתמחרים אשראי, מה הנוסחאות שהם משתמשים בהם לצורך חישוב זה ובאילו צעדים הם נוקטים כדי להשיא רווח ולמזער סיכון. הבנקים הם חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, כדי להשלים את המחקר עברנו על הדוחות הכספיים של בנק פועלים והבינלאומי. ניתוח דוחות אלו סיפק לנו מידע מיד ראשונה על איזה חלק של רווחי בנקים אלו מגיע ממתן אשראי לציבור.
אם כן הפצנו שאלונים, ביצענו חיפושים נרחבים באינטרנט אחר נתונים סטטיסטיים ומידע כללי, עיינו בספרות המקצועית וניתחנו דוחות כספיים של ספקי אשראי כבנק פועלים והבנק הבינלאומי. אנו מקווים שהצלחנו להציג את עיקרי המידע ששאבנו והמסקנות שהסקנו, באופן רהוט ואינפורמטיבי ומקווים שנוכל לספק לקורא נקודת מבט מעניינת על שוק האשראי בישראל.
מגבלות המחקר כפי שציינו שאיפתנו הייתה להציג את שוק האשראי על כל צדדיו אך לעיתים נתקלנו בקשיים בביצוע משימה זו. בעוד שדוחות כספיים של בנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות הביטוח הגדולות זמינים לעיון הציבור, לא כך בחברות פרטיות. איננו יכולים לדעת את היקף האשראי שניתן ע"י אנשים פרטיים וחברות פרטיות בשוק האפור, היינו הך לגבי מחירים מדויקים של האשראי. שאבנו מידע חלקי על התנהלות השוק האפור מפסקי דין בשנים האחרונות שעיקריהם יוצגו בעבודה. לכן בניגוד לתמונה הכוללת ומגובה בנתונים סטטיסטיים שנספק לגבי האשראי שמספקים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים (קופות גמל, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד), לא נוכל להציג תמונה כזו לגבי האשראי שנותן השוק האפור.
מגבלה נוספת במחקר היא שהדוח השלם של ועדת זקן, שהוקמה במטרה להגביר את התחרותיות בענף הבנקים, יוצא רק החודש ולא ניתן עדיין לדעת כמה מהמלצותיו ייושמו ואיזה השפעה בדיוק יהיו להמלצותיו על שוק האשראי. ההמלצות המרכזיות הנוגעות לאשראי צרכני יוצגו בעבודה ויראו דרכים אפשריות להוזיל עלויות ולהגביר תחרו-