ישראל בעשור הראשון

תקציר העבודה

ממ"ן 14:
שאלה 1
הוויכוח על ביטול הזרמים בחינוך, עקרון הממלכתיות, אידיאולוגיה , פוליטיקה:-  כדי שנוכל להבין את הוויכוח על ביטול הזרמים בחינוך יש לנסות ולהבין את האידיאולוגיה והתפיסה הפוליטית שמילאו תפקיד מרכזי במערכת החינוך בשנים הראשונה לקום המדינה. עד לקבלת חוק החינוך הממלכתי – בתקופה שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות אחרי הקמתה – הייתה מערכת החינוך מבוססת על זרמים מפלגתיים ורעיוניים: החינוך הכללי, החינוך הדתי (הפועל המזרחי), החינוך לילדי עובדים (תנועת העבודה וההסתדרות הכללית) והחינוך החרדי לסוגיו. כל אחד מן הזרמים קבע תכנית לימודים משלו, וכל הורה שלח את ילדיו לבית ספר לפי בחירתו ולפי השתייכותו המפלגתית. מערכות החינוך נוהלו על ידי  התנועות והמפלגות השונות, ולא רשויות המדינה. בתי הספר פעלו על פי השקפת העולם של הזרם אתו נמנו. בעשור הראשון  להקמת המדינה הגיעו מאות ואלפי עולים לארץ ושילשו את אוכלוסיית הארץ, בתוך זה ובתנאי מצוקה  כלכלית קשה נטלה על עצמה המדינה משימה לאומית בקליטתם  וחינוכם. מאמץ מיוחד הושקע בטיפוח השפה לעולים, לצורך כך הוקמו עשרות אולפנים, ומוסדות לימוד. כדי להעלות את רמת החינוך הפורמאלי חוקק חוק חינוך לימוד חובה אשר הוחל על כל התלמידים במדינה בין הגילאים 5-13, כולל יהודים, ערבים, ותיקים, עולים, תלמידים רגילים, וילדים בחינוך המיוחד. החינוך יהיה חינם לכולם. במקביל  לטיפוח החינוך היסודי הוחל בטיפול החינוך …