התמודדות נאט"ו באפגניסטן:
אפקטיביות או כישלון חרוץ קורס:
ביטחון אזורי במבט השוואתי: אירופה, אסיה והמזרח התיכון תאריך: 20.09.12
מבוא
"הגנה קולקטיבית ועקרון הסולידריות אינם עוד עומדים בחזית בנות ברית רבות. במקום זאת, נאט"ו נהפך לפורום ביטחון מולטי-לטרלי שבו קואליציות דומות מתקשות להסכים אחד עם השני, ולא פחות מכך- לבצע אסטרטגיה- בייחוד בהינתן תהליך קבלת החלטות שצריך להיות מבוסס על קונצנזוס. מה שקורה בעקבות כך הוא פיצול של הארגון לתוך תת מערכת, שגורמת לבעיות חמורות ביותר" (Noetzel and Schreer, 2009).
מטרת הסמינריון היא לבחון את התמודדת משטר נאט"ו עם המלחמה הנמשכת באפגניסטן והמשבר בין החברות סביב זה, לצד מחלוקות אחרות שמפלגות את הברית (לכידות פנימית בין החברות- שיתוף פעולה). הארגון, שנכנס בתחילת שנות האלפיים לאפגניסטן במטרה לבנות בה סדר חדש, שקע בה במשך למעלה מ-10 שנים ועד היום מנסה לצאת בכבוד.
הפרק הראשון יעסוק ברקע התיאורטי של משטרי ביטחון, כמו גם בהגדרות שונות לאפקטיביות של משטרי ביטחון שונים. מטרת הפרק היא לנסות ולהבין את הבסיס להצלחות ולכישלונות של נאט"ו באפגניסטן- וזאת על ידי בחירה באחת מההגדרות הרלוונטיות לאפקטיביות. הפרק השני יעסוק בהיסטוריה של נאט"ו באפגניסטן, מראשית פעילותו הצבאית והאזרחית במדינה, ויכלול הסבר מעמיק על אופיו של המבצע באפגניסטן כמו גם על הבעיות והאתגרים הכרוכים בארגון משטר שכזה בארץ רחוקה. הפרק השלישי הוא למעשה הסינתזה בין החלק ההיסטורי לחלק התיאורטי. בפרק זה אבחר באחת ההגדרות המתאימות ביותר לבחינת האפקטיביות של נאט"ו באפגניסטן ואבחן את המשטר לאור התנאים בהגדרה זו. מדובר למעשה בהגדרתו של אונדרדל (1992) לאפקטיביות משטרים, הגדרה שהינה המתאימה ביותר מבחינתי משום שהיא הישירה והמקיפה ביותר. מדובר בהגדרה שמהווה למעשה תמצית ברורה של כל שאר האופציות הקיימות. אונדרדל, לעומת חוקרים אחרים, התמקד באופן ספציפי במשטרי ביטחון ועל כן ניתן לומר שמדובר בהגדרה הקרובה ביותר למהות משטר נאט"ו. הפרק הרביעי והאחרון הוא למעשה פרק סיכום של הסמינריון ובו אציג את המסקנות- האם מבצע נאט"ו באפגניסטן יכול להיות מוגדר ככזה הממלא את תנאי האפקטיביות של משטרי ביטחון והאם מדובר למעשה בהצלחה או בכישלון.