נושא:
יחסים בין לאומיים: יציבות החד-קוטביות – תמורות במאזן האימה. ניתוח והשוואה בין הגישה האידאליסטית לגישה הראליסטית ובין שנות השמונים לשנות התשעים של המאה העשרים. ראשי פרקים:
מבוא
* תאוריה והסטוריה: מערכת חד-קוטבית * תמורות במאזן האימה * בין עצמה למדינה * גישות יישומיות: בין ראליזם לאידאליזם * הגמוניה והרמוניה – גופים בינלאומיים * בריתות במערכת חד-קוטבית * מאזן כוחות אינו מה שנחזה להיות * סיכום * ביבליוגרפיה תקציר:
חשיבותו השפעתו של המשפט הבין-לאומי הולכת וגוברת במערכת בין-לאומית שבבסיסה מעצמת על אחת יותר מאשר במערכת בין לאומית שבבסיסה שתי מעצמות על. השינוי המרכזי ביותר מאז מלחה”ע השניה, במבנה מערכת יחסי הכוחות הבינלאומיים, הגיע בעקבות התמוטטות והתפרקות הגוש הקומוניסטי הידוע כבריה"מ. עם נפילתה של בריה”מ ממעמד מעצמת-על, כך נפל המבנה הדו-קוטבי שחלש ועיצב את מדיניות הביטחון של המעצמות במהלך מחצית המאה ה -20, וממנו עלתה ארה"ב כמעצמת-העל היחידה.
  תמורות בין שנות ה – 80 לבין שנות ה – 90 הולידו למציאות התומכת במערכת חד-קוטבית, אשר בתורה מנעה יריבות על מנהיגות במערכה הבינלאומית וכן מזערה תחרות על ביטחון עודף בין המדינות. ניתן להצביע על תמריצים לתמיכה במערכת החד-קוטבית כמניע עיקרי להצדקת קיומה, ומשכך משתלם לתמוך בהארכתה.
משתנה בלתי תלוי הוא שמאזן האימה הפך למערך העצמה של ארה"ב כמעצמת-על יחידה במערכת חד-קוטבית, כך במימד הכלכלי, הצבאי, הטכנולוגי והגאופוליטי. משתנה תלוי הוא הקמת גופים ומוסדות בינלאומיים אשר עודדו אמנות והסכמים בילטרליים תוך שהקימו דרגי ביניים לעצמה, כגון מעצה אזורית ומדינה חלשה למול חזקה. מספר מקורות: 7. מספר עמודים כולל:
11.