שאלה 1:
בסיכום פרק 5 של יחידה מס' 3 נאמר כי שתי תנועות ההתיישבות העיקריות שאפו להוביל את ההתיישבות החקלאית בשנות ה-50, ומבין שתיהן, דווקא הקטנה, המתוסכלת ומעוטת-ההשפעה משתיהן היא זו שזכתה בקופה, וגם רכשה השפעה ניכרת על מרבית העולם שנשלחו להתיישבות חקלאית. להלן הסבר מדוע, וכן התייחסות גם למתחים הפוליטיים הפנימיים באותה תקופה:
עם קום המדינה פקד את תנועת המושבים משבר חריף, שאיים על המשך קיומה כגורם דינמי בהתיישבות. בניגוד לתנועה הקיבוצית, שהייתה אז בשיא כוחה, לא עמדו לרשות תנועה המושבים "גרעינים" מוכנים להתיישבות. גם בוגרי תנועות הנוער השונות כיוונו עצמם בעיקר להגשמה בקיבוצים ולא במושבים, ואילו רבים מבני המושבים הוותיקים שהתגייסו בשנים ההן לפלמ"ח, הצטרפו, ברוח הזמן, להכשרות שנועדו כולן להתיישבות קיבוצית, וזאת בניגוד לציפיות משפחותיהם שימשיכו את דרכם במשקיהן.
שאלה
2 :
1.       – מאפיינים של ערים גדולות בישראל:
ערים על בסיס אוכלוסיה ותיקה וחזקה. הייתה תעסוקה אוכלוסייה חזקה חינוך כללי ומשותף תרבות חזקה ומגוונת –          מאפיינים של ערים בינונית בישראל:
הוקמו על בסיס של עולים חדשים.
אוכלוסייה חלשה – עולים חדשים שעלו ללא בסיס כלכלי.
אין תרבות מגוונת.
2.       בעשור הראשון היה רובן המכריע של הערים במרכז הארץ. עובדה זו הייתה עדות וסמל לכישלון של מדיניות פיזור האוכלוסייה. להלן התייחסות לטענה זו ונימוק:
היו מספר גורמים אשר גרמו לכישלון של מדיניות פיזור האוכלוסייה: מחסור באמצעים, שאילץ לאכלס עולים בבתים ערביים נטושים, ריכוזם של עשרות אלפי עולים באזור תל אביב וחיפה, קצב האירועים המהיר של המלחמה, שלא אפשר תכנון מסודר, וחוסר ניסיונם של המתכננים בתכנון ברמה הלאומית, שגרם חילוקי דעות מהותיים בשאלות בסיסיות.