השפעת הכרזה על דיבידנד על שווי שוק של המניה           סמינריון בחשבונאות פיננסית- דוחות כספיים מאוחדים תקציר מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם הכרזה על דיבידנד משפיעה על שווי שוק של המניה?
הבדיקה האמפירית בחנה את התנהגות המניה בתקופה של טרם פרסום הודעה על חלוקת דיבידנד של החברה ועד 20 ימי מסחר שלאחר פרסום הודעה על חלוקת דיבידנד.
נערכה השוואה בתשואות המניות בהשוואה למדדי הייחוס- ת"א 100 והיתר. התקופה שנבחנה חלה על השנים 2009-2012 אשר בה התפרסמו הודעות על חלוקת דיבידנד ובמקביל נערכה השוואה לאותן החברות בתקופת משבר (בשנת 2008).
במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות:
השערה ראשונה: יימצא כי קיימת תשואה עודפת (AR) חיובית של תשואת המניה על פני התשואה החזויה בתקופה של אחרי פרסום הודעה על חלוקת דיבידנד – ההשערה אוששה חלקית.
השערה שנייה: יימצא כי קיימת תשואה עודפת מצטברת (CAR) חיובית של תשואת המניה על פני התשואה החזויה בתקופה של אחרי פרסום הודעה על חלוקת דיבידנד -ההשערה אוששה.
השערה שלישית: יימצא כי גודל החברה וממוצע מחזור המסחר הפיננסי מנבאים את התשואה העודפת המצטברת ביום ה- 20 שאחרי פרסום ההודעה על חלוקת הדיבידנד. (בשנים ללא משבר)- ההשערה הופרכה.
ממצאי המחקר העלו את המסקנות העיקריות: ביום פרסום ההודעה, קיימת תשואה עודפת חיובית בין התשואה בפועל לתשואה הצפויה המניות  במדגם הניבו תשואה שאינה שונה מהתשואה הצפויה וכך גם ממצאים דומים נראו ביתר הימים, למעט יום ה-11 לאחר פרסום ההודעה, אז הניבו המניות תשואה עודפת גבוהה מהתשואה הממוצעת.
בשנת המשבר נמצא כי ביום 4 לאחר פרסום ההודעה, המניה הניבה תשואה עודפת חיובית ממוצעת כלומר המניות הניבו במדגם תשואה הגבוהה מהתשואה הצפויה. בכל שאר ימי הבדיקה, המניה הניבה תשואה שאינה שונה ממדדי השוק .ביום פרסום ההודעה על חלוקת דיבידנד, הניבו המניות במדגם תשואה עודפת חיובית מצטברת (CAR) גבוהה מהתשואה הצפויה.  בשנת משבר עולה כי פרסום הודעה על חלוקת דיבידנד לא השפיע בהכרח על התנהגות המניה בהשוואה למדדי הייחוס .וגודל החברה אינו גורם אשר מוביל לתשואה עודפת ועודפת מצטברת על פני מדד הייחוס בתקופה של 20 יום לאחר פרסום ההודעה על חלוקת דיבידנד. תוכן העניינים
1.      מבוא -4
2 .      היבטים תיאורטיים:
2.1   סקירת הספרות –…6
2 .2   הגדרת המושג דיבידנד -6
2 .3   הגדרת המושג מדיניות דיבידנד -…6
3 .      היבטים מוסדיים:
3.1   חלוקת דיבידנד ועמדתם של שלטונות המס -…8
3 .2   הקשר בין חלוקת דיבידנדים על רווחיות החברה .9
3 .3   הקשר בין מחיר המניה לחלוקת דיבידנד –.10
4 . מחקר:
4.1 שאלת המחקר
16
4 .2 השערות המחקר –.
16
5. מתודולוגיה:
5.1 סוג המחקר -16
5.2 הליך המחקר ..17
5.3  אופן עיבוד הנתונים -..17
5.4 המדגם –18
5.5 כלי המחקר …19
5.6   נתוני המחקר .19
6 . דיון ניתוח סטטיסטי ומסקנותיו …20
6 .1
מסקנות הדיון 32
7. סיכום -35
8 . ביבליוגרפיה –..37
1 .מבוא
המטרה של הפירמה היא למקסם את רווחיה כלומר להשיא את ערך ההשקעה של בעלי המניות בחברה לפיכך, בעלי המניות נוהגים לתמרץ את עובדיהם. התגמולים כוללים את הגמול הכספי, הטבות, מבצעים תמריצים שונים. על מדיניות התגמול לעמוד בקנה אחד עם האסטרטגיה של החברה.
כמו כן, קיימים  חמישה גורמים מרכזיים המשפיעים על מדיניות התגמול בחברה והם: גודל החברה; סקרי שכר; ביצועי החברה; הון אנושי; השוואה חברתית. כמו כן, התגמול הכלכלי תלוי במספר גורמים, כאשר גודלו של הארגון וכן שלב התפתחותו נמנים בין הגורמים הראשונים לקביעת מדיניות הארגון. כאשר הארגון מנוהל על ידי אדם אחד, שהוא במקרים רבים גם הבעלים ואין כללים ונהלים רשמיים. השכר וההטבות נקבעים בהסכמה בין המנהל והעובד ובמהלך הזמן משתנים בהתאם ליחסים ההדדיים המתפתחים ביניהם. ככל שגדל הארגון ומתפתח מנגנון וההנהלה נוטה לגבש מדיניות על מגמות עסקיות ומגמות פעולה של הארגון, אזי גם התמריצים וההטבות הכספיות לעובדים יכללו בתוך אותה מדיניות.
התגמולים הניתנים למנהלים בכירים בחברות ציבוריות נקבעים על-ידי דירקטוריון החברה והם כוללים מספר מרכיבים לרבות: שכר, בונוס תלוי ביצועים, אופציות הניתנות בהתאם לביצועים או אופציות על מניות ותוכניות פנסיה. כאמור, ההחלטה בדבר אופן השילוב בין מרכיבים אלו תלויה במספר משתנים, בהם המגזר בו עוסקת החברה, האסטרטגיה והתרבות של החברה, ציפיות בעלי המניות, חוקי החברה, חוקי מס הכנסה וסטנדרטים חשבונאיים.
אופציה לעובד או למנהל הינה זכות המקנה לעובד את האפשרות לרכוש מניה של החברה בתנאים מסוימים. תנאי האופציה כוללים מועד פקיעה – המועד שממנו ואילך ניתן לממשה (vesting), את תוספת המימוש שעל העובד לשלם בעת המרת האופציה למניה ותנאים נוספים. מטרת תגמול זה הנה להוביל את המנהל לידי ביצועים ראויים בעבודה. על פי גישה זו התגמול הינו תחליף לאמצעי בקרה אחרים על העובד מקבל התגמול.  בארה"ב, הגיעו חבילות התגמול (אופציות) למנהלים בכירים לסכומים ענקיים, ועלו בקצב מהיר בהרבה מזה של שכר עובדים שלא נכללו במעגל מקבלי האופציות. בארה"ב מעניקים למנהלים בחברות יותר מאשר בארצות אחרות  במערכת הבנקאות למשל מעניקים למנהלים בכירים אופציות ומניות הניתנות למימוש רק לאחר תקופה מוגדרת מראש, ובתנאי שהחברה עמדה ביעדים שנקבעו על ידי הבעלים.
צורת תמרוץ זו יוצרת קשר ישיר בין עליית מחיר המניה בעתיד לרמת ההכנסה של העובד. אופציות נתפסת אומנם כתגמול המתמרץ מנהלים, אך אופן יישומה דוחק  לקרן זווית את מדידת הביצועים. ברוב המקרים הוזנח הקישור בין ביצועי המנהלים לבין חלקם בעוגת התגמולים וגודלה היחסי של חבילת האופציות נקבע, בדרך כלל, לפי המעמד הארגוני; ובמקרים רבים שיקפה חלוקת הבונוסים את יחסי הכוחות בהנהלה. וברוב המקרים לא השקיעו במדידת התרומה של המנהלים לפיתוח הארגון ולטיפוח הלקוחות.
שיטת תגמול נוספת היא הענקת מניות. סקר, שנערך בקרב 105 חברות גדולת ברחבי אירופה, העלה כי בשנת 2006 תמריצי מניות הינם מקובלים יותר וכי למשל באנגליה ואירלנד עלה השימוש בהקצאת מניות לפי ביצועים מ-70% מהחברות לפני 3 שנים ל-84% ב-
2 006.
חלקם היחסי של תמריצים אלו עלה גם הוא בממוצע מ-50% ל-70% מחבילת ההטבות. ואכן, אחת מהדרכים המקובלות למשוך מנהלים מוכשרים ולשמור עליהם, היא הענקת מניות. המנהל מקבל זכאות לקבל מניות של החברה בעתיד – זכאות שתהיה תלויה בביצועי החברה ומנהלה.
תגמול נוסף הנו מתן דיבידנד. המחקר הנוכחי יבחן האם הכרזה על דיבידנד משפיעה על שווי שוק של המניה?
הבדיקה תיערך באמצעות סקירת הספרות המלמדת כי ההודעה על הדיבידנד נחשבת למשתנה משמעותי לתנועת מחיר המניה .
השערה שלישית : יימצא כי גודל החברה וממוצע מחזור המסחר הפיננסי מנבאים את התשואה העודפת המצטברת (CAR)  ביום ה- 20 שאחרי פרסום ההודעה על חלוקת הדיבידנד (לא בשנות משבר).
על מנת לבחון השערה זו נערך מבחן רגרסיה ליניארי מוכלל אשר בחן את מידת הניבוי של המשתנים- גודל החברה שנה וממוצע מחזור המסחר הפיננסי את התשואה העודפת המצטברת ביום ה- 20 שאחרי פרסום הודעה על חלוקת דיבידנד. …