מגמות בחברה הישראלית – מטלת מנחה מס' 12
1 א. תארו בקצרה את שלושת הדגמים המרכזיים, המבטאים את עמדת המדינה כלפי שוויון הזדמנויות לאזרחיה ואת מידניות הרווחה שלה: הדגם השמרני, הדגם הרפורמי, והדגם הרדיקלי.
הדגם השמרני:
גורס כי רק ע"י מינימום התערבות ממשלתית בנושא אי השוויון החברתי וצמצום פעולותיה וסמכותה של הממשלה בענייני הכלכלה יהיה ניתן לקיים תשתית של "שווין הזדמנויות" בין האזרחים בחברה. שוויון הזדמנויות זה מבוסס על היוזמה הפרטית של היחידים בחברה.
1ב. קראו על העוני. כיצד מוגדר עוני בישראל? מהי הבעייתיות בהגדרה זו? כיצד היא מוצאת ביטוי בקטע שלעיל?
מדידת העוני על-פי קו העוני נערכת בישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי, המפרסם את תוצאותיו מדי שנה על בסיס נתוני …
1ג. הסבר את הטענות המרכזיות המוצגות בקטע שלעיל, במונחי בדגמים שהסברתם בסעיף א. האם הביקורת המוצגת בקטע תואמת לאפיון מידניות הרווחה בשנות ה90 על פי בן פורת? נמקו תשובתכם.
בשנות התשעים המדיניות הכלכלית בישראל נעה בציר שבין הדגם השמרני לדגם הרפורמי. בכתבתו של עומרי אפרים בולטת הנוכחות המוגבלת של הממשלה המתבטאת בקיומם של מוסדות חברתיים שהוקמו ע"י ממשלתיים לטובת אזרחי המדינה כמו "משרד הרווחה". מטרתן של מוסדות מסוג זה היא להתמודד עם סוגיות אי השוויון הכלכלי בחברה ע"י הענקת הטבות לאזרחים מוחלשים וע"י כך לאפשר להם ניעות כלפי מעלה במדרג הכלכלי. ניתן לומר – יפה מאד, מקיף ומעמיק 19
2 א. הסבירו מהו "גורם מקצה" במבנה המעמדי, אילו גורמים מקצים בולטים קיימים בחברה הישראלית?
השפעה מקצה על המבנה המעמדי היא השפעתם של משתנים חברתיים שונים על סיכוייהם של יחידים לצבור משאבים כעושר, יוקרה וכוח. משתנים אלה אינם קובעים את המבנה המעמדי באופן שעושות זאת התפלגויות של עושר, יוקרה וכוח, אולם יש להם חשיבות בחלוקה של אנשים וקבוצות חברתיות אל קטגוריות …
2ב. הסבירו את נתוני הטבלה, תוך התייחסות להסבריו של בן פורת על השפעת המגדר כגורם הקצאה.
לוח
2 6 המציג את ההכנסה הממוצעת (ברוטו) לחודש לפי משלח יד ומין מחזקת את דבריו של פורת אותם הבאתי בסעיף הקודם בכל הנוגע להשפעה הניכרת של המגדר כגורם הקצאה גם בימנו. קשה להסביר אחרת את העובדה כי באופן שיטתי קיים פער מגמתי בהבדלי השכר לטובת הגברים. הפער בין משכורת חודשית ובין שכר שעתי כמעט וזהה בכל משלחי היד המובאים בטבלה. לפי סקר זה גברים מרוויחם קצת –
3א. הסבירו בקצרה את הגורמים שהובילו להפעלת תוכנית "האינטגרציה" ו- "תוכנית הרפורמה בחינוך". המדיניות השוויונית שהונהגה בעשור הראשון ומדיניות הטיפוח שהונהגה בעשור השני לקיומה של מדינת ישראל כשלו במשימתן להביא לצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים בין תלמידים בני עדות המזרח והמערב. לדוגמא, המטרה המוצהרת של מדיניות הטיפוח הייתה שיפור סיכויי הניעות של …
3ב. באיזה מידה הושגו יעדיהן של תוכניות אלה?
המחקר המקיף ביותר שנעשה להערכת תוכנית האינטגרציה הוא "מחקר חטיבת הביניים" שהחל בשנת הלימודים שבין  1970-1971 ונפרש במשך ארבע שנים. תוצאות המחקר פורסמו בדו"ח בשנת 1978 ומסקנותיו הקיפו כמה מושאי מחקר: תרומת האינטגרציה ללכידות החברה הישראלית: כאמור, המפגש בין תלמידים הבאים מרקע כלכלי-עדתי תחת קורת גג אחת הייתה אמורה לתרום לביסוסה של חברה סולידרית, שוויונית ודמוקרטית. על פי תפיסה זו ה"מחירים" שהחברה משלמת על יישום תוכנית זו, לדוגמא, הגדלת הפערים בין הקבוצות מבחינה לימודית או תרבותית כדאיים ואינם נחשבים לעילה לבטלה. קשה לבדוק מבחינה סטטיסטית האם באמת –