עבודה סמינריונית לקבלת דרגת שכר שוות ערך לתואר ראשון – B.A.
אלול תשס"ח (ספטמבר 2008) תוכן העניינים
הקדמה –…
מבוא – 3
רציונאל תיאורטי … 4
     נושא מס' 1: המושג "מלכ"ר" וצורות ההתאגדות השונות – 5
     נושא מס' 2: ניהול חשבונות במלכ"ר – עריכת דו"ח הפעילות 21
     נושא מס' 3: המאזן — 28
     נושא מס' 4: חישובים מיוחדים במלכ"ר –… 34
     נושא מס' 5: סיכום פעילות שנתית במלכ"ר- תרגול 39
סיכום .. 47
ביבליוגרפיה — 49
"שלא על מנת לקבל פרס"- ניהול מוסדות ללא כוונת רווח תקציר             מלכ"ר, משמעו, מוסד ללא כוונת רווח, היינו, ארגון שמטרתו איננה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות שונות שאינן עסקיות. מטרתו של מלכ"ר היא לעודד, לסייע, לעזור, ולממן את המטרה לשמה הוא הוקם. השימוש במושג מלכ"ר הוא בעיקרו למטרות מיסוי: כללי המיסוי של מלכ"ר שונים מאלה של גוף הפועל למטרת רווח.
                        קיימות צורות התאגדות שונות של מלכ"ר, אשר המקובלות שבהן הן: עמותה, מפלגה, חברה לתועלת הציבור והקדש ציבורי וכן ישנם ארבעה כללי יסוד ברישום החשבונאי של מלכ"ר, המחייבות את מקימי המלכ"ר להיות צמודים לתקנים חשבונאיים מקובלים, ולתת דיווח שוטף על הכנסות, הוצאות, התחייבויות ונכסים נטו.
            סיווג המוסדות המוגדרים כמלכ"רים מתבטא בשלוש קטגוריות עיקריות: המגזר הממשלתי: משרדי הממשלה וגופים אחרים המשמשים את הממשלה, כגון צבא, משטרה ורשויות ממשלתיות; מגזר הרשויות המקומיות, הפועל בקשר הדוק עם המגזר הממשלתי, והמגזר השלישי: ארגונים שאינם נכללים בשתי הקטגוריות הקודמות, ופועלים במגוון רחב של תחומים כמו אמנות, ספורט, דת, פוליטיקה, מחקר, צדקה לנזקקים, סיוע לאוכלוסיות מוגדרות ועוד.             אף שמלכ"ר פועל ללא כוונת רווח, וכל הכנסותיו משמשות למימון פעולתו, עלול להיווצר בו רווח (עודף של הכנסות על ההוצאות). רווח זה נצבר לנכסי המלכ"ר, ובניגוד לגוף הפועל למטרת רווח, אין לחלק רווח זה לבעלים.
            קיימות מספר דרישות ממסדיות המוצבות בפני עמותות ומלכר"ים והמזכות אותם באישור ניהול תקין. מסגרת החקיקה למתן אישור זה, מבקשת להחיל פיקוח על פעילויותיהן השוטפות של העמותות השונות, בפרט כאשר מקורות המימון שלהם מגיעים, בחלקם הגדול, מתרומות. הדרישות נוגעות בעיקרן לסדרי הניהול הפנימיים ולהליך הרישום הכספי של ההוצאות וההכנסות. כמו כן, העמותות מחויבות לבצע את פעולותיהן בשקיפות, תחת מנגנון בקרה קפדני הכולל את וועדת הביקורת הפנימית של העמותה, רואה חשבון מטעמה, האסיפה הכללית ורשם העמותות.
            היבטי המיסוי הנוגעים למלכ"ר  וסיווג המלכ"ר והגדרתו כתאגיד ייחודי נעשית על פי חוק מס ערך מוסף (בנוסף לסיווג "עוסק"). המוצרים והשירותים שמלכ"ר מוכר פטורים ממס ערך מוסף. המלכ"ר עצמו חייב במס שכר על השכר שהוא משלם לעובדיו. לשם כך בעבודה מוגדרים ההבדלים בין מוסד ציבורי לבין מלכ"ר משום שמהגדרות אלו נגזרים היבטי המיסוי השונים, הן אלו שחלים על המוסד הציבורי, והן אלו שחלים על הבאים עמו בקשר, היינו: נותני שירותים למיניהם, תורמים וכד'. הודגש, כי קיים בפקודת מס ערך מוסף קיים הבדל מהותי בין מוסד ציבורי לבין מס הכנסה, ומהבדל זה נגזרים שינויים בהחלת חוק מע"מ.
            בסקירת הקריטריונים המוצבים על ידי רשויות המס להכרה במלכ"ר מוזכרים הנקודות הבאות: מטרת עיסוקו אינה השגת רווח (גם אם בפועל היו לו רווחים). כמו כן, במסמכים המכוננים (כדוגמת תקנון העמותה) נקבע כי הנכסים וההכנסות ישמשו אך ורק למטרותיו וכן עם פירוקו של אותו הגוף יועבר הרכוש לידי מלכ"ר דומה ועל כל פנים לא יחולק בין חברי אותו הגוף. נוסף על כך, מאזן המוסד מלמד שקיים גירעון תפעולי לאורך זמן, שמקורות המימון של המוסד מגיעים בעיקר מתרומות או מתקציבים ממשלתיים, שיתרת הכספים בסוף השנה, אינה מחולקת אלא מיועדת להמשך הפעילות. יתר על כן, מהות פעילותו של המוסד מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל, פעילות זו אינה מהווה גורם תחרותי לעסקים אחרים באותו תחום ועל כן הרישום כמלכ"ר לא יביא להפלייתו של המוסד לטובה בהשוואה לאותם עסקים או אחרים.             ההיבט המשמעותי ביותר שבו ניכר ההבדל בין מוסד כלכלי לבין מלכ"ר הוא בשיטת הדיווח החשבונאי. שיטת הדיווח החשבונאי אצל מלכ"רים שונה מאצל עסקים ומכונה חשבונאות קרנות. כאשר הקרן מוגדרת כאוסף של נכסים, התחייבויות ומקורות עצמיים, המיועדים לצרכים מוגדרים. מלכ"ר מדווח על פעילותו בעזרת דוח תקבולים ותשלומים לתקופה מסוימת ומאזן הקרן בסוף התקופה.
היקף הפעילות הכספית של המלכ"ר מוגדר מראש במסגרת דוח התקציב.                         כללי הדיווח החשבונאי של המלכ"ר נגזרים מתוקף גילוי דעת 69 של לשכת רואי החשבון בישראל ותקן 5, שפורסם מטעם המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית בשנת 1999, ואשר בא לתת הבהרות, הנמקות וביאורים לסעיפים מסוימים בגילוי הדעת שלקו בחסר והיו נתונים לפרשנויות שונות, אשר יצרו חוסר בהירות בנוגע לדרישות ממלכר"ים. עיקר כללי הדיווח החשבונאי נוגעים לקרנות, המוגדרות כנכסים שחלה עליהם הגבלה או כנכסים שלא חלה עליהם הגבלה, תלוי בהתניית הגורמים הממנים אותם. הדרישה לעמידה בתקנים של דיווח חשבונאי נועדה הן לצורכי פיקוח על התנהלות העמותות והמלכר"ים והן מכוח דרישתם של גופים שונים במשק שתבעו שיקוף מלא של ההתנהלות בדוחו"ת רשמיים. דבר שיסייע הן לגוף המבוקר והן למשתמשים בדוחות להיות חשופים למידע מהימן ונכון יותר.
עבודה זו מורכבת מארבעה פרקים:
הפרק הראשון עוסק ברקע כללי על אודות המלכ"ר – ובכלל זה: עמותות ומוסדות ציבוריים המוגדרים כמלכ"ר, מגדיר את מטרותיו, את נסיבות הקמתו, את אופי פעילותו, וסוקר בכלליות את כללי החשבונאות החלים עליו.
שלושת הפרקים האחרים דנים בפירוט רב יותר בענייני הרישום החשבונאי:
הפרק השני – מתמקד בצורך של כל מלכ"ר באישור ניהול תקין, בקריטריונים לקבלת אישור זה ובגורמים שהביאו לצורך בהנפקתו מידי רשם העמותות.
הפרק השלישי עוסק בכללי הדיווח החשבונאי, והפרק הרביעי מרחיב את היריעה על המסגרת החוקתית המחייבת את כללי הדיווח החשבונאי: גילוי דעת מס' 69 ותקן מס' 5 – המהווים של מסמכים המשלימים ומבהירים זה את זה.