בס"ד סיכום מבוא לסוציולוגיה יחידה 1: הפרספקטיבה הסוציולוגית יחידה 2: ארגון חברתי יחידה 3: תרבות יחידה 4: חיברות יחידה 5: קבוצות וארגונים פורמליים:
יחידה 6: המשפחה:
יחידה 7:סטייה חברתית:
יחידה 8: הקהילה ודפוסיה:
יחידה 9:התנהגות קולקטיבית:
יחידה 10: ריבוד חברתי:
יחידה 11: סוציולוגיה פוליטית:
יחידה 12: הסוציולוג בעבודתו:
יחידה 1:
הפרספקטיבה הסוציולוגית פרספקטיבה סוציולוגית- ראייה חברתית. יתרונותיה- 1. היא מערערת את מושגינו לגבי עצמנו זולתנו, ומאפשרת לנו לבחון בעין ביקורתית את אמיתותן של מוסכמות (האם באמת השחורים הם לא מוצלחים?). 2. היא מלמדת אותנו את הדרך שהחברה שלנו פועלת. 3. בעקבות ההבנה איך החברה פועלת, נוכל להשתתף בה ולהשפיע עליה (דמיון סוציולוגי- כדי להבין את חיי הפרט חייבים להבין את ההיסטוריה של החברה, הבעיות של הפרט נובעות מתהליכים חברתיים- תיעוש גורם לאנשים להחליף עבודה וכדו'). 4. היא עוזרת לנו להכיר את הרב-גוניות האנושית ולהתמודד עם אתגרי החיים בעולם מגוון (ולא לחשוב שאיך שהאמריקנים חיים זו הדרך הטובה, הם סה"כ 5% מהעולם). אוגוסט קונט נתן לסוציולוגיה את שמה ב1838, וחידש בכך שהפך את התחום לבעל אוריינטציה מדעית יותר, כאשר קודם לכן, הוגים נטו לבחון את החברה ואת מה "שהיא צריכה להיות", ולא אובייקטיבית. התחום צמח כתגובה לשינויים שחלו באירופה במאות ה18 וה19- התיעוש (בו אנשים עבדו בפרך לבעל המפעל), בעקבותיו התרחש תהליך העיור (שגרם לצפיפות בערים, פשע, עוני, מחלות), וצמיחת רעיונות פוליטיים חדשים. זה גרם לרצון לכונן סדר חברתי חדש, ועלו שאלות רבות- האם יש מחויבות לדת, למשפחה וכו', כך מיקדו את תשומת הלב על הדרך בה החברה פועלת. קרל מרקס- ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח (השולטים במשאבים הכלכליים) לחסרי הכוח. אי שוויון זה יוצר מתח וקונפליקט. יש צורך בחברה צודקת יותר, בה הניצול והמעמדות ייעלמו, וכל אדם יוכל לממש את כישרונותיו. גישות תיאורטיות שונות- ישנם מספר דגמי חברה- דרכים בהם החוקר מתייחס לחברה- מבנה (פוזיטיביזם) לעומת תהליך (פנומנולוגיה)- החוקרים המתייחסים לחברה כאל מבנה מנסים לאתר את החוקים המארגנים את החברה האנושית, תוך הדגשת ההיבטים הקבועים בחברה.
תהליך- החברה נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד, החוקרים מנסים לבחון כיצד אינדיבידואלים מפרשים, מקבלים או משנים את המציאות סביבם. הסכמה (קונצנזוס) לעומת מאבק (קונפליקט)- הסכמה- החוקרים רואים במבנה החברתי דגם המשמר דפוסי התנהגות, הנוטה ליציבות ולסולידאריות מתוך הסכמה על הערכים המרכזיים בחברה. מאבק- לטענתם, החברה נמצא במלחמה בניסיון לשלוט על משאבים חברתיים נדירים (כסף, כוח, יוקרה), ולכן היא נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד, כאשר השליטה על משאבים עוברת מיד ליד, וגם המשאבים עליהם נלחמים מוחלפים בהתאם לתקופה. מקרו לעומת מיקרו- מקרו- החוקרים משייכים לחברה כוח מעצב רב, והיכולת של הפרט להשפיע על סביבתו מצומצמת מאוד (שאלות המחקר הם- איך החברה משפיעה על הפרט). מיקרו- הם בוחנים את יחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו ואת השפעת הפרט על הסביבה.