מטלת מנחה (ממ"ן) מנהל עסקים – ממשל ופוליטיקה בישראל חלק א שאלה 1
א.      העקרונות והערכים הדמוקרטיים-ליברליים הבאים לידי ביטוי ב"דגם הפוליטיקה ההסדרית" הינם:
פלורליזם הכרה בריבוי הדעות בקרב אזרחי המדינה והיכולת להשמיע אותם במדינה דמוקרטית-ליברלית. הפלורליזם מכיר בזכותן של קבוצות שונות במדינה לבטא את חילוקי הדעות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן לפעול על מנת לקדם את האינטרסים לפי ההשקפה האידיאולוגית שלהם. עקרון זה בא לידי ביטוי ב"דגם הפוליטיקה ההסדרית" בכך שניתנת אוטונומיה לזרמים השונים בתחומים מוגדרים לנהל את זהותן ותרבותם בהתאם להשקפותיהם (בתחום החינוך לדוגמא).
הגנה על זכויות המיעוט הכרה בזכויותיו וחירויותיו של המיעוט מפני עריצות הרוב בשלטון דמוקרטי-ליברלי (חופש מדיכוי לדוגמא).
עקרון זה בא לידי ביטוי ב"דגם הפוליטיקה ההסדרית" תוך הימנעות מהכרעה ברורה בתחום השנוי במחלוקת, הימנעות מהפעלת עקרון הרוב וכוחו לצורך הכרעה, הכרה הדדית בקיומם של קווים אדומים וזכות וטו הדדית לזרמים השונים – כל אלה על מנת לשמור על יציבות ומניעת פגיעה בקבוצה כזו או אחרת במדינה. עקרון הממשל המוגבל בדמוקרטיה-ליברלית על הממשל להיות מוגבל מטבעו מפני פגיעה בחירותיו ובזכויותיו של הפרט, הוא אינו כל יכול ומחויב להפעלת 'עוצמה שלטונית' מתונה בקרב אוכלוסיית המדינה.
עקרון זה בא לידי ביטוי ב"דגם הפוליטיקה ההסדרית" בכדי למנוע מהשלטון לצבור עוצמה שתהפוך אותו בסופו של דבר לשלטון עריץ, על מנת להגביל את העוצמה שבידי השלטון, ובכדי שזכויותיהם של קבוצות המיעוט יישמרו, יש ליצור מערכת של בלימה ואיזון הכוח על ידי קיומם של מנגנוני פיקוח. כאשר ישנן מחלוקות פוליטיות הנוגעות לזרמים השונים באוכלוסייה, מחלוקות אלה מועברות להחלטתה של הרשות השופטת, תוך התחשבות בזכויות האדם וחירותו והכרעה על פי חוק. פעולה זו חשובה על מנת למנוע היווצרות עוצמה שלטונית של קבוצה אחת על פני אחרת.
עקרון שלטון העם מקור הסמכות שלטון נובע מאזרחי המדינה, תוך תהליך בחירות לפרלמנט שמתוכו צומחת הממשלה – לרוב לפי גודל הסיעות, על מנת להביא לידי ביטוי את רצונו של העם.
עקרון זה בא לידי ביטוי ב"דגם הפוליטיקה ההסדרית" על ידי קיום בחירות לפרלמנט אחת לקדנציה המוגדרת בחוק (הזכות של כל אזרח לבחור ולהיבחר) ותוך מתן העדפה לשיטת בחירות יחסיות וחלוקת תגמולים שלטוניים. פעולה זו הינה מרכיב מרכזי ב"עקרון שלטון העם" כיוון ששיטת בחירות יחסיות גורסת כי נציגי המפלגות יבחרו לפרלמנט באופן המשקף את התמיכה שקיבלו בקרב העם, וכי הסיעה הגדולה ביותר לרוב תרכיב את הממשלה.
…
חלק ב שאלה 3
את השינויים המרכזיים שחלו במפלגות ובמערכת המפלגתית הישראלית מאז קום המדינה אציג בחלוקה לשלוש תקופות מרכזיות:
מערכת של מפלגה דומיננטית אחת …
שאלה 5
"עקרון שלטון העם" בדמוקרטיה הליברלית נבע מרעיון 'האמנה החברתית', לפיו האדם ב'מצב הטבע' מעדיף לוותר על חלק קטן מחרויותיו מתוך רצון חופשי ותבונתי לעבור ל'מצב מדיני' על מנת שהמדינה תספק לו מעטפת של שירותים חשובים אחרים (ביטחון, בריאות, תעסוקה וכו').
עקרון שלטון העם גורס כי העם הוא הריבון והוא מהווה את מקור הסמכות לשלטון במדינה. שלטון העם מורכב מכלל האזרחים במדינה וכולל את קבוצת הרוב והמיעוטים …
חלק ג שאלה 6 – מרכז לאומי:
מרכז לאומי הוא מושג המתאר את הגוף האדמיניסטרטיבי של לאום אחד ..
      שאלה 7 – חוק השבות חוק השבות 1950, הינו חוק המבטא את אופייה היהודי של מדינת ישראל.
מאפשר לכל יהודי לעלות למדינת העם היהודי ולקבל אזרחות ישראלית במידה ואינו פועל כנגד העם היהודי ו/או מהווה סכנה לציבור במדינת ישראל.
בשנת 1970 תוקן חוק השבות, באופן המאפשר עלייה של מי שאביו או אחד מסביו היה יהודי, מי –
      שאלה 9 – פלורליזם פלורליזם הינו מושג המתאר …
שאלה 10 – ממשל קואליציוני ממשלה קואליציונית היא ממשלה המורכבת מצירוף מספר סיעות כדי לזכות בתמיכת רוב חברי הכנסת. שיטת הבחירות היחסית בישראל גורמת לכך שאף מפלגה לא יכולה לזכות ברוב מוחלט של 61 …