ביטחון סוציאלי 10558
עבודה פרה סמינריונית ממן (16) נושא העבודה : שיטות מדידת העוני שם המנחה: תאריך הגשה : שאלת המחקר :
" מהי השיטה המתאימה ביותר למדידת העוני בישראל?" מבוא ורקע כללי :
עוני הוא תופעה בינלאומית והיסטורית, חוצה יבשות, ארצות וחברות. המשמעות וההקשר של העוני דומים בכל חברה ותרבות. כל חברה מודרנית ומערבית פועלת לצמצום ומיגור תופעת העוני בתוכה.
היכולות לאבחן, להכיר, לאפיין ולמדוד את העניים בחברה מהוות אמצעי וכלי מדיניות לטיפול וצמצום בעיית העוני ועוזרת בהפעלת תכניות מדיניות במגמה להפחית ממספר העניים.
כאן באה לידי ביטוי חשיבותה הלאומית הכללית של חקירת העוני . המושג 'עוני' נתפס באופן שונה במקומות שונים בעולם. כמעט בכל מדינה קיימת גישה שונה לגבי מושג זה. אם במדינה אחת מוגדר עני כמי שהגיע לפת לחם, פשוטו כמשמעו, אזי במדינה אחרת, יכול העוני להתבטא בחיים צנועים לעומת הסביבה. ישנן מדינות שבהן העוני מתייחס רק למצב כלכלי באופן כמותי, כמו רמת הכנסה פנויה ליחיד או למשפחה, בעוד במדינה אחרת, מתייחס מדד העוני למספר מרכיבים, החל מצריכה שוטפת, דרך יתרות מטבע, עבור באי-שוויון ועד אבטחת הכנסה. יוצא אפוא, כי מדידת עוני היא סוגיה מורכבת מבחינת תפיסת הנושא ושנויה במחלוקת באשר לדרך המדידה, הן בארץ הן בעולם. בישראל מפרסם המוסד לביטוח לאומי את נתוני העוני הרשמיים. אלה מבוססים על שיטת מדידה יחסית המסתמכת על הכנסות משקי הבית. להבדיל מהגישה היחסית, הרואה בעוני תופעה של מצוקה התלויה במקום ובזמן, הגישה המוחלטת רואה את העוני כקו ברור, שמעבר לו אדם אינו יכול לכלכל עצמו במינימום שנקבע בכל מדינה . בעבודה זו נבקש לבחון מהי השיטה המתאימה ביותר למדידת העוני למדינת ישראל, הן לנוכח אוכלוסייתה, הפערים שבה והן בהשוואה למדינות אחרות והשיטות הנהוגות בהן.
מסמך זה מציג את השיטה הנהוגה בישראל למדידת עוני ושתי שיטות חלופיות.
עוני הוא תופעה חברתית רב-ממדית, ולכן בספרות המקצועית יש גישות שונות להגדרתה ולמדידתה.
מדידת העוני היא סוגיה מורכבת המקיפה פרמטרים רבים, ושינוי שיטת המדידה עשוי לשנות את תוצאותיה לכאן ולכאן.
בישראל נעשות כמה מדידות הקשורות בעוני או במדדים כלכליים וחברתיים למדידת רמת החיים.
את הנתונים הרשמיים של ממדי העוני בישראל, המחושבים על-פי שיטת מדידה יחסית, מפרסם המוסד לביטוח הלאומי מדי שנה, והם מבוססים על נתוני סקר ההכנסות המשולב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם כוללים את תחולת העוני (שיעור העניים באוכלוסייה) הן לכלל האוכלוסייה הן בפילוח דמוגרפי, תעסוקתי וגיאוגרפי, וכן מדדים נוספים המציינים את עומק העוני ואת האי-שוויון בהתחלקות ההכנסות. נתונים אלו נועדו לשמש את מקבלי ההחלטות כדי להכיר ולאפיין את תופעת העוני ולקבוע מדיניות לטיפול בה.
השיטה למדידת העוני שבשימוש המוסד לביטוח לאומי מבוססת על הכנסות משק הבית, ועל כן היא נחשבת לשיטה עקיפה למדידת עוני. לעומת זאת, מדידת עוני ישירה מעריכה את מצוקת הפרט מכמה היבטים, כמו תנאי החיים, תנאי המגורים, גישה לשירותי חינוך ובריאות, מוצרים בבעלותו, הון אנושי, תזונה וצורת לבוש, ומאפשרת מבט רחב יותר על התופעה. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כמה אינדיקטורים חברתיים המאפשרים מדידה רב-ממדית של עוני, כגון שיעור האוכלוסייה שתוחלת חייה הצפויה אינה עולה על 60 שנה, שיעור בעלי
8 -0 שנות לימוד בקרב בני ה 64-משפטים- , שיעור הבלתי-מועסקים שלא עבדו למעלה משנה ושיעור המתגוררים בצפיפות של למעלה משתי נפשות בחדר1. השאלה מהי השיטה המתאימה ביותר למדידת עוני עולה שוב ושוב לדיון ציבורי בארץ ובעולם. מדי שנה לאחר פרסום דוח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי עולות הסתייגויות משיטת המדידה הנהוגה בישראל. לאחרונה שבה ועלתה לדיון ציבורי סוגיית המדידה של העוני עם התפנית במדיניות החברתית-כלכלית של הממשלה בשנים 2003-2002 . במסגרת זו הופחתו במידה ניכרת הגמלה להבטחת הכנסה וקצבאות הילדים. בעקבות זאת הגישו כמה ארגונים חברתיים עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל קיצוץ שעשתה המדינה בקצבאות הבטחת הכנסה. בעתירה נטען כי הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה פוגע בזכות למחיה בכבוד ועל כן יש לבטלו. בג"ץ הורה למדינה להגדיר מהו הסטנדרט לקיום אנושי בכבוד המתחייב מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפרקליטות השיבה לבג"ץ שאי-אפשר לנקוב בסכום כספי מדויק המאפשר קיום אנושי בכבוד, אף שלכאורה הייתה יכולה להשתמש בנתוני דוח העוני. אחר כך ביטל בג"ץ את דרישתו מהמדינה והחליף אותה בהוראה למדינה לנמק מדוע לא בוטלו הקיצוצים בקצבאות הבטחת הכנסה2. יש לציין כי גם בספרות המקצועית אין תמימות דעים בדבר שיטת המדידה הטובה ביותר.
ההתלבטויות העיקריות נוגעות לסוגיות של מדד מוחלט לעומת מדד יחסי, מדד מצומצם (המדגיש יכולת קיום מינימלית) לעומת מדד מורחב (המדגיש מניעת הדרה חברתית), ומדד מקיף המסתפק בהצגת שיעור העניים בכלל האוכלוסייה (תחולת העוני) לעומת מדד מעמיק שמבטא את עומק העוני (המרחק הממוצע מקו העוני) ואת מצב האי-שוויון בתוך אוכלוסיית העניים3.

1 טום קפלן ויפית אלפנדרי, מדידת העוני בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2003 (טיוטה)
8 88/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, לא פורסם. , 2 בג"ץ 366/03
3 דניאל גוטליב, עקרונות למדיניות למאבק בעוני, בנק ישראל, 2003 (טיוטה) לנוכח האמור לעיל, עולה השאלה אם אין מקום למדוד את העוני דרך קבע באמצעות כמה גישות כדי לקבל תמונה כוללת יותר של מצב העוני והרווחה בישראל.
מסמך זה מציג מחקרים שנעשו בשנים האחרונות המציעים שיטות חלופיות למדידת תחולת העוני בישראל באמצעות קביעת סל צריכה בסיסי. המסמך יציג בקצרה כל אחת משיטות המדידה ואת תוצאותיה.