סיכום כל החומר- מבוא לתקשורת המונים
תקציר העבודה
פרק 3:
מודלים תקשורתיים:
מודלים לינאריים :
• מודל לאסוול-מוען-> מסר->אמצעי->נמען->השפעה זהו מודל קווי לינארי. המוען מעביר מסר, דרך אמצעי תקשורת אל הנמען וזאת משפיע על הנמען.
ההשפעה של מודל זה מוצגת כחזקה, מיידית ואחידה, הכוונה שההשפעה נתפסה כאחידה על כלל הנמענים. המוען נתפס כפסיבי.
• מודל שאנון וויבר- מוען->משדר->מקלט-> נמען רעש מודל זה הוא נגזרת מ'לאסוול'. השוני הוא שפה מופיע מרכיב הרעש, הם לקוחים בחשבון כי יכולות להיות הפרעות, תקלות בהעברת המסר. כמו כן, במודל זה אין כלל התייחסות במודל זה לרכיב ההשפעה. המשותף לשני המודלים הוא ששניהם קוויים והם מתארים את תהליך תקשורת ההמונים כתהליך חזק שעובר בצורה חד צדדית, לכיוון אחד בלבד.
• מודל העברה- אירועים וקולות בחברה-> תפקיד הערוץ המתקשר-> מסרים->נמען במודל זה ההנחה היא שישנם אירועים שקורים, יש קולות שמועברים, אמירות שנשמעים בחברה ותפקיד הערוץ, המתקשר הוא לבחור מכל אותם דברים מה להעביר לקהל ההמונים. מה שהוא מעביר הוא מסר, אשר מועבר לנמען. השוני מהמודלים השונים הוא שבמודל זה אין מישהו אחד שיוזם את התהליך ומחליט על המסר ומפעיל את הנמענים אלא על שלל ארועים וקולות בחברה שמתוכם בוחר העיתונאי (המתקשר) מה להעביר לנמענים- איש התקשורת נתפס לא כיוזם, אלא כגורם מקשר ומקל על העברת התוכן אל הנמענים, הם מסננים את המסרים שהנמענים יקבלו. במודל תהליך זה ישנה התייחסות לרצונות הנמענים.שוני נוסף הוא שהנמענים לא מוצגים כפסיביים ואחידים. האינטרסים והרצונות של הקהל משפיעים על התהליך התקשורתי בדרך של משוב מהנמענים. שביעות רצון הנמענים זה משהו שיש להתחשב בו בעת בחירת התוכן והעברתו.
מודלים לא לינאריים :
• מודל טקסי הבעתי – הסתכלות על אקט תקשורתי כחוויתית ושיתוף ערכים תרבותיים וחוויה משותפת. הדבר יכול לחזק אינטגרציה חברתית. שם דגש על האפשרות של תקשורת להיות מוקד חוויה ולכידות.
• תקשורת כמופע ותשומת לב- דגש על משיכת תשומת הלב של הנמענים ומתן במה פומבית לאנשים, סוגיות מסוימות. יכול להיות למשל עיתון שבו חלק גדול מהכותרת הוא למאורע מסוים. העיתון נותן במה פומבית לאותו נושא העמוד הראשון, ובכך מושך את תשומת לב הציבור. זאת ניתן למדוד ולכמת, זאת הפך לקריטריון חשוב להצלחה תקשורתית.
• מודל הקליטה (עוסק בהצפנה ופענוח)- דגש על הנמענים. העיקר הוא להסתכל מי הם הנמענים, מהו ההקשר החברתי והתרבותי ביניהם, מהו המטען שהם מביאים איתם וכד' ואיך כל זה משפיע עליהם באופן פענוח של הנמענים למסרים אשר מועברים בתקשורת ההמונים.
במודל זה שמים דגש על הנמענים, איך הם מפרשים הם הטקסט, איך הם מפענחים אותו וכד'.
פרק 4:
תאוריות שעוסקות בתקשורת ותאוריות שעוסקות בחברה:
• קבוצת תאוריות שנק' המוצא שלהם היא התקשורת (איך התקשורת משפיעה על החברה)- בקבוצה זו יש את דיטרמיניזם טכנולוגי.
2.קבוצת תאוריות שנק' המוצא שלהם היא החברה (איך החברה מעצבת את התקשורת ואילו תפקידים יש לתקשורת בחברה). בקבוצה זו יש את גישת הקונפליקט (גישות מרקסיסטית וגישה כלכלית פוליטית) וגישת הקונצנזוס (גישה פונקציונלית).
חברה- בסיס החומרי, הכוחות והמשאבים הכלכליים, פוליטיים, טכנולוגיים. כל מערכות היחסים (משפחה, לאום וכד').
תרבות- מסורת, אמונה, חשיבה ויצירה, כל הביטויים הסימליים של משמעויות שונות ופרקטיקות ומנהגים.
• תקשורת ההמונים פועלת יחד בשני תחומים אלו. מצב אחד היא מוסד חברתי, היא נשענת ופועלת על תשתית כלכלית, טכנולוגית, מקשרת בין חלקים שונים של החברה, ומצד שני היא כלי להצגה ויצירה של דעות, אמירות, רעיונות, ערכים וכד'. היא גם מנגנון שיכול לקשר ולתווך בין 2 תחומים אלו.
גישות שנק' המוצא שלהן היא חברה :
• גישת הקונצנזוס (=הסכמה) – גישה זו מסתכלת על חברה כהסכמה לנורמות וערכים של החברה. ההנחה היא שהסדר החברתי הוא תוצאה של הסכמה ושיתוף פעולה בין החלקים השונים בחברה לשם השגת יעדים משותפים. גישה זו חושבת כי הדבר חיובי וכי יש שקט ויציבות. המבנים החברתיים בחברה פועלים אחד עם השני ושינוי באחד מהם משפיע על האחרים, כך שבמידה וקורים שינויים בחברה, הם מוסדרים, הדרגתיים, איטיים.
בגישה זו ישנה הצדקה לסטטוס קוו – לתכנים , למסרים בחברה. יש לשמר את הסטטוס קוו ושמירה על המבנים החברתיים כפי שהם.
היחס כלפי תקשורת ההמונים היא חיובי. ההנחה היא שהיא חשובה לשמירה על היציבות, מסייעת. זו רואה בתקשורת כמוסד חברתי, והמוסדות הולכים יחדיו. יש ציפיות מתקשורת ההמונים שתשמר ותעזור לשמור על השקט והיציבות.
• גישת הקונפליקט – ההנחה היא שהחברה מבוססת על אי הסכמה בין יחידים, קבוצות וגופים בחברה. לפי גישה זו, להם יש אינטרסים שונים ומנוגדים, אשר אלו מביאים לכך שכל הזמן קיים קונפליקט בין קבוצות שונות. לפי גישה זו, קבוצות חזקות כופות את מערכת האמונות שלהן על החברה בכללותה והן מציגות את מערכת האמונות הזו כמשקפת את הכלל. בגישה זו, ההסכמה הזמנית שקיימת בחברה נתפסת כביטוי להסכמה מזויפת, היות ומדובר בהצגה של מערכת המשרתת את הקבוצות החזקות כאילו היא משרתת את הכלל ואלו צריכים להוציא את האינטרסים האלו החוצה ולחשוף אותם. חלק מתפקיד המחקר הוא לחשוף את הזיוף ולגלות את האינטרסים מאחורי אותה הסכמה.
לגישה זו ישנה עמדה חיובית כלפי שינוי חברתי (זאת להבדיל מגישת הקונצנזוס), ולכן תקשורת ההמונים נתפסת כמי שצריכה לקדם ולשרת שינוי זה,. מכיוון שתקשורת ההמונים נתפסת כמי שתומכת בקב' החזקות בחברה, היא נתפסת כתהליך שמשבש את תהליכי החברה. השקט החברתי הוא דבר שגוי, היות ומדובר בהסכמה מזויפת. היא לא משרתת את החלקים השונים בחברה, ולכן יש צורך בשינוי.
הקלטה 4
ב':
– תאוריית חברת ההמונים : מעבר מחברות מסורתיות לחברות מתועשות. תקשורת ההמונים תפסה את מקום –
