לוחמה קיברנטית כמרכיב בביטחון הלאומי של רוסיה בראשית המאה ה-21
עבודה סמינריונית בקורס :
"מלחמה ואסטרטגיה"                                                                                                     ספטמבר
2 013
ראשי פרקים
1 .       מבוא                                                                                                                3-5                 
2 .       רקע תיאורטי                                                                                                  
2 .1    ביטחון לאומי                                                                                           
6 -7. 
2 .2    אינטרס לאומי                                                                                           7-8.
2.3    יעד לאומי                                                                                                 
8 -9.
2.4     לוחמה קיברנטית                                                                                     9-10.

3 .       רקע היסטורי – מברית המועצות ועד רוסיה                                                  
1 1-13.
4.       מאפייני ביטחון לאומי ברוסיה בראשית המאה ה-21                                     מנהל עסקים-17.
5.       אינטרסים ויעדים של רוסיה בסוגיית הלוחמה הקיברנטית                           
1 8-21.
6.       ההתקדמות הרוסית בלוחמה הקיברנטית בראשית המאה ה-21                    22-
5 .
7.       המרכיב של לוחמה קיברנטית בביטחון הלאומי הרוסי במאה ה-21               26-27.
8.       סיכום                                                                                                               
2 8-29.
9.       ביבליוגרפיה                                                                                                      
3 0.
מבוא
בתאריך
1 0.01.2000, פרסם משרד החוץ הרוסי מסמך  המפרט את "תפיסת הביטחון הלאומי של הפדרציה הרוסית". כבר בפסקה הראשונה במסמך, מובלטות כוונותיה של רוסיה לעצב ולהוביל את המגמה המקדמת התנהלות עולמית רב קוטבית, כתחליף לזו החד קוטבית שנתקבעה לאחר תום עידן המלחמה הקרה, בתחילת שנות ב-90 של המאה שעברה. תוכנו של המסמך, מבהיר ומכוון לכך שקריסתה של בריה"מ, בהובלתה של רוסיה, לא גרעה מתפיסתה של הפדרציה הרוסית את עצמה כגורם מעצב עולמי, המשפיע על התנהלותו, הכלכלית, הביטחונית והחברתית. רוסיה , אשר נשענה על משאבי הרפובליקות שהרכיבו את בריה"מ וחגורת המדינות החברות בברית ורשה, התקשתה לממש את חזונה האידיאולוגי ברמה עולמית, לאחר קריסת בריה"מ, בהעדר משאבים אלה . פרידתן של הרפובליקות מרוסיה, יצרו החלשה רוסית בשני מישורים, הכלכלי והביטחוני לאומי. במישור הכלכלי, ניכרה הקטנה משמעותית במימון הכלכלה הרוסית בכלל ובתחזוקת הצבא (ששירת גם את הרפובליקות) בפרט. במישור הביטחוני, חלה ירידה משמעותית ביכולת השליטה וההשפעה הרוסית על התעצמותו של הגל האסלאמי, המאפיין את הרפובליקות העוטפות כחגורה את רוסיה מכל כוון, ומאיים על עצם קיומה. בהוספת הצטרפות חלק ניכר ממדינות ברית ורשה לשעבר לברית נאט"ו, אף התעצמה מגמת רוסיה שלא להשאיר ההגמוניה העולמית בידי ארה"ב והמערב, תוך החלשתה שלה. מכלול התנאים לעיל, ובתוספת מצוקות כלכליות מתמשכות, הקשו ומקשים על רוסיה המודרנית לממש את האינטרסים הלאומיים שלה במסגרת מדיניות החוץ. כניסתו של העולם לעידן המידע וההשפעה על התנהלותו המדינית , כלכלית חברתית וצבאית עקב כך, מכוונים את רוסיה להעצמת יכולותיה הצבאיים בעיקרם בתחום המידע ולוחמת המידע, ע"ח גריעה מכוחה הפיזי והצבאי, כדי לממש את האינטרסים במדיניות החוץ והביטחון שלה, המכוונים להחזרתה של רוסיה למעמדה כמעצמה.
זאת, לפי סובלמן  "…כי בראיה הרוסית, התוצאה הטובה ביותר מבחינתם ביחס לעלות, טמונה בלוחמת המידע". חלק נכבד מעולם לוחמת המידע, נשען על התחום הקיברנטי ("סייבר"). מחשבים ומערכות משובצות מחשב, כמו גם מחסני מידע וירטואליים, מהווים מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד. יכולות ההגנה על מערכים אלה, מהוות אתגר ראשון במעלה כנגד תקיפה שאינה פיזית אך הרסנית ביותר וזולה לאין ערוך מההגנה עצמה או מיכולות תקיפה פיזיות. רוסיה זיהתה את הפוטנציאל הזול והיעיל שבשימוש בלוחמת מידע (לו"מ) קיברנטית, ומכוונת לשימוש בשיטה זו לצרכי מימוש יעדיה במסגרת הביטחון הלאומי שלה. במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון מהם מאפייני ההתקדמות בלוחמה הקיברנטית ברוסיה, וכיצד אלה משתלבים במכלול הביטחון הלאומי שלה, בראשית המאה ה-21 ?
כלכלה רעועה, בשילוב איומים אסלאמיים היקפיים ומוחשיים ורצון לחזור למעמד של מעצמה עולמית,כפי שמציינת תפישת הביטחון הלאומית הרוסית,  מכתיבים לרוסיה, להערכתי,  הכרח  לנקיטת שינוי מגמה בתפישות העוצמה הצבאית. שינוי זה מכוון לאימוץ לוחמת המידע בכלל והלוחמה הקיברנטית בעיקר, ככלי עיקרי למימוש האינטרסים הרוסיים, וככזה המותאם לשדות הקרב הכלכליים והצבאיים המודרניים.
 הצורך הבסיסי והראשוני להישרדות, מאפיין כל גורם אורגני , מבעלי חיים דרך האדם הבודד ועד לרמת המדינה. עידן המידע בו אנו חיים, על רקע של התקדמות טכנולוגית מהירה ביותר, מכתיבה שינוי גישות ואופני חשיבה לצורך הישרדות. שילוב הצורך הבסיסי להישרדות בעידן המידע, והרצון לקבע מעמד במארג מולטילטראלי, גורם למדינה לבצע הערכה מחודשת למכלול הכלים העומדים לרשותה. בחינת הכלים, צריכה להתחשב בהתאמת הכלים ויכולתם לממש את האינטרסים הלאומיים במסגרת מדיניות הביטחון של המדינה, כמו גם את יכולת המדינה לממן ולתחזק את מערך הכלים לאורך זמן ומול תנאים משתנים. דוגמא חשובה ועיקרית לכלי המצריך הערכה מחודשת הוא הצבא.
בעידן המידע, פוחתים והולכים  מעמדו ויעילותו של הצבא הקונוונציונאלי וכליו המאסיביים, בניגוד למגמה של עלייה ניכרת בעלות תחזוקתו. מנגד,  יעילותם של כלי לוחמת המידע כנגד יכולותיו הצבאיות של היריב ו"מטרות ערך", עולה ועולה, מול ירידה גוברת בעלות יצורם ותחזוקתם של כלים אלה.
בעבודה זו, אשתמש בניתוח תוכן איכותני, המורכב מספרים ומאמרים רלוונטיים. כמו-כן, אשלב בה גם מקורות ראשוניים, המהווים בסיסים יציבים להצגת התיאוריות ובחינתן. תחילה , אייצב את המסגרת התיאורטית/עיונית של העבודה. בהמשך, אסקור תהליכים ואירועים היסטוריים הקושרים את רוסיה ותפיסת הביטחון הלאומי שלה למבנה התיאורטי.  בהמשך,  אקשור את הלוחמה הקיברנטית לביטחון הלאומי הרוסי ואצביע על כווני ועוצמות קשר זה.