מבוא לתקשורת המונים
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | תקשורת |
| מילות מפתח | ממ"ן מנהל עסקים - ציון 97 |
| שנת הגשה | 2014 |
| מספר מילים | 1726 |
תקציר העבודה
קורס: 10408 מבוא לתקשורת המונים ממ"ן 14 תאריך הגשה: 19.01.2014 שאלה 1
סעיף א' בשלב א' של חקר השפעות התקשורת אופיין הקהל כ"המון" אשר נתון באופן טוטאלי ואחיד להשפעת התקשורת. ההמון הינו בעצם ציבור, לא מאורגן, המורכב באופן הטרוגני מאוסף של אנשים נטול מבנה וסדר המהווים את הנמען הפסיבי אשר סופג את התכנים בשקיקה אך חסרים לו הכלים והאפשרות על מנת להגיב או לתת פרשנות משלו, משמע, אין לו שליטה על הנעשה, ניתן לומר כי הקהל בשלב זה נתפס כחומר בידי היוצר, תפקידו לקבל המסר ולפעול בהתאם.
למוענים לעומת זאת הכוח לעצב דעת קהל ולהכתיב נורמות חברתיות, הם שולטים באופי המסר ובעלי הכוח לכפות אותו על הנמענים, מדובר במערכת יחסים לא מאוזנת שתוצאתה היא השפעה ישירה ומוחלטת על הנמענים. לא נשאלת על המוענים… רק על הקהל! 1- תפיסה זו של תקשורת …
סעיף ב' בשלב ב' של חקר ההשפעות ניתן לראות כי יחסי הכוחות משתנים מעט, הנמען, הקהל, שכבר אינו הומוגני אינו מושפע באופן אחיד וטוטאלי, לא ניתן להתייחס אליו יותר כגוף אחד הדובר כולו את אותה השפה.
בניגוד לשלב א' בשלב ב' התקשורת אינה יותר כל יכולה, העברת המסר אינה עירבון להטמעתו והשגת ההשפעה הרצויה, בנוסף, בשלב זה נכנס גורם חדש המשפיע על עיבוד המסר אצל הנמענים, המסר אינו יורד בהכרח מן המוען ישירות אל הנמען אלא ישנם "מכשולים" בדרך אשר עשויים לשנות אותו ולגרום לכך שלאו דווקא יתקבל אצל הנמען "כפי שהתכוון המשורר".
לתפיסה זו יש מן המשותף עם מודל הקליטה, שם, הנמענים מקבלים איזשהו כוח לידיהם.
המוען עדיין מכתיב את המסר, המסר מועבר לנמענים, אך שם מתחיל השינוי בתפיסה, הנמענים נתפסים כאינדיבידואלים, הקהל שוב אינו הומוגני, וכל אחד מהם עשוי לפענח את המסר באופן שונה מהאחר, זאת בהתאם למאפיינים שונים…..
שאלה 2
התיאוריה של קביעת סדר יום עוסקת בעיקרה בהיות התקשורת בעלת היכולת לבנות את סדר היום הציבורי ולדרג את חשיבות הנושאים בעינינו, כך, נושאים אשר מקבלים עדיפות באמצעי התקשורת יעסיקו אותנו יותר, זאת מאחר ונושא שזוכה לסיקור נרחב ובולט ימשוך את תשומת ליבנו יותר מנושא אשר נדחק אל שולי הכותרות, זאת באמצעות כותרות גדולות ומודגשות, זמן מסך ארוך, תמונות וקטעי וידאו, חזרה על סיקור הסיפור, וכו'.
התקשורת אמנם יכולה להשפיע על הנושאים המעסיקים אותנו אך אינה קובעת את העמדות שלנו בעניין, משמע, התעסקות התקשורת בנושא מסוים תשפיע על רמת ההתמקדות שלנו בו אך לא על איזו עמדה ננקוט בעניין. יפה! ישנם 3 סוגים של סדר יום: סדר יום ציבורי המורכב בעצם –
שאלה 3
מערכת העיתון "ישראל היום" נקטה עמדה, השליכה הצידה את האובייקטיביות ונתנה לנו תמונה של צד אחד בלבד של המטבע זאת בניגוד מוחלט למצופה מעיתון, המערכת בחרה להציג באופן חיובי את בנימין נתניהו ובעצם ביצעה מעין תעמולת בחירות בשבילו, העיתון נתן במה בכותרות הראשיות לדיווחים חיוביים הנוגעים לנתניהו ומנגד דחק הצידה, לעמוד 37 לצורך העניין את הביקורת השלילית.
דחיקת הכתבה של מרגלית דינה כסתימת פיות, השאיפה היא שהקוראים לא ייחשפו לכתבה זו מאחר והיא אינה עומדת בקנה אחד עם השם הטוב אותו מנסה "ישראל היום" לבנות לנתניהו.
מערכת העיתון מנסה להסתיר מידע מהקוראים בגבולות המותר, להעביר מסר חיובי שקרי ולבנות אצל קוראיו אהדה לנתניהו, מדובר בניסיון לגרום לקוראים לפתח עמדה – הסבר יפה ומרתק – ובעיקר משכנע! J
2 0 שאלה 4
על פי תיאוריית ספירלת השתיקה בני אדם מסוימים נמנעים מלהביע דעה או לחילופין מאמצים לחיקם את הדעה הרווחת וזאת בעקבות הפחד מבידוד חברתי, על פי נקודת המבט של אותם אנשים, בעלי דעות שאינן יושבות בקנה אחד עם החברה עלולים למצוא עצמם מוגדרים כשונים ונתפסים באופן שלילי, החברה עשויה להתעלם – תשובה מצוינת!
2 0 העבודה שלך מעולה! כתבת נפלא ויישמת בצורה ראויה לציון – יישר כוחך! ראי כמה הערות קטנטנות שכתבתי לך לעיל.
במישור האישי – המשיכי לעשות חיל גם בנכר הקר…
בהצלחה רבה בהמשך דרכך האקדמית – ובכלל!! ציון: 97.
