מבחן בית בנושא תרבות האיסלאם והשלכותיה לעולם היהודי תשובות תשובה ראשונה הרב סעדיה גאון (882-942), נולד במצרים ב- 882 למשפחה לא מיוחסת. ב- 928 הוא מונה לראש ישיבת סורא.
הרס"ג איש אכולות ובין הנושאים בהם עסק הפיוט, המסורה והתלמוד הירושלמי. וטיפול בסוגיות בתרבות הערבית-יוונית כלים שונים בתחומי הלשון והפילוסופיה. כמו כן, פרסם הרס"ג ספרים רבים בנושאים בתחומים מגוונים ביהדות ספרי הלכה, סידור התפילה השני, תרגומים לערבית של ספרות דתית ופירוש ספרים רבים במקרא. הרס"ג היה חלוץ במחקר ובכתיבה בין היתר במחקר השפה העברית, בכתיבת  מאמרים נגד הקראים וכופרים יהודים אחרים. עבודתו הרבה והענפה בפילוסופיה היהודית והשוואתה לדתות האחרות ניתן לראות בפירושו לספר היצירה ובספרו "אמונות ודעות". הרס"ג גם בספר על מיסטיקה פירש באופן שכלי ועיוני, ובחיבור "אמונות ודעות" פתח הרס"ג ענף חדש בספרות התורנית הנקראת: מחשבת ישראל. עיקר פועלו של הרס"ג בתקופה בה האסלאם הלך והתרחב כאשר ככל שהתרחב כך גם האוכלוסיה הצטרפה אל הדת החדשה, כמובן שבתקופת התהוות האסלאם ספג מעבודת האלילים וסממנים אלו השתלבו באסלאם.
הרס"ג ראה כי למרות שהיהדות נשתמרה כגוף אחיד, שמרכז התרבות הדתית – ממחשבותיכם". תשובה שנייה מעמדם המשפטי של היהודים בארצות האסלאם עבר תמורות ותהפוכות בהשפעה של גורמי פנים וגורמי חוץ. נושא זה יבחן על פי מאמרה של בת יאור "פשע ללא עונש". במאמר מוצגות עדויות מתקופות שונות ומארצות האסלאם השונות. העם היהודי בהיותו עם המחזיק בדת מונותיאיסטית יכול היה להיחשב לבן חסות בארצות האסלאם אולם קובעי המדיניות בארצות אלו התוו מדיניות של חוקים המפלים ופוגעים בעצם הקיום של היהודים ומנעו מהם את החסות למרות תשלומי הג'זיה המקובלים. תחילת הביטוי השלילי כלפי היהודים התבטאה בתחילה בביטול החסות דוגמה לכך ניתן לראות ב- 1666 תימן, צנעא: גירוש היהודים מצנעא, פרסומים של האמאם יחיא ואנשי משפט וצו עומר אבן אל ח'טאב; בתקופה זו בוטל מעמדם המשפטי של היהודים כדימים –בני חסות, פורסמו צווים האוסרים על מתן הגנה ליהודים,  וצו המורה לתושבי תימן להשפיל את היהודים ולזלזל בהם…
ביבליוגרפיה :

1 .      בת יאור, הדי'מים – בני חסות, ירושלים, כנה, 1986, תעודות, עמ' 264 – 285. [מקראה 123 – 133].
2.      סעדיה הגאון (תרגם יוסף קאפח), ספר הנבחר באמונות ובדעות, ירושלים, הוצאת סורא, תש"ל, המאמר השלישי, "בצווי ובאזהרה, עמ' קלב-קטז. [מקראה 80-72].
Reference :
http://www.sikumim.net/files/emunut_vedeot.html 1.