מוסר ועסקים עבודה סמינריונית תחום:
צדק חלוקתי נושא:
בחינה מוסרית לשכר הבכירים במשק תאריך:   01.01.2011
תוכן עניינים
מילון מונחים -..           עמוד 3
  מבוא -…             עמוד 4
פרק 1 – תמונת מצב שכר הבכירים במשק הישראלי –..              עמוד 6
שכר הבכירים בהשוואה בין לאומית –              עמוד 7
הקשר בין שכר הבכירים לביצועים שלהם –..              עמוד 8
הסיבות לעלייה הגדולה בשכר הבכירים בעשורים האחרונים              עמוד 9
כיצד משפיע שכר הבכירים על האדם מן השורה?                עמוד 10 המנגנון המתוכנן לקביעת שכר הבכירים ואופן תפקודו בפועל             עמוד 10 פרק 2 – מורכבות הבעיה המחקרית –.              עמוד 12
        פרק 3 – האם שכר הבכירים מוצדק מוסרית o       משמעות המוסר והצדק המחלק -…                עמוד משפטים o       עיקרי תורת ההוגנות של רולס —                 עמוד 17
o       הצדק כחופש לפי נוזיק –                 עמוד 18
o       באיזו מן התפיסות לצדק מחלק יש להשתמש …                 עמוד 19
o       פסילת הגישה הסוציאליסטית —                 עמוד 19
o       פסילת גישת החרות של נוזיק —                עמוד 20 o       בחירת גישת הצדק כהוגנות –…                עמוד 21
o       האם שכר הבכירים מוצדק מוסרית על פי רולס                 עמוד 21
§         המצב ההתחלתי (original position) ..                עמוד 22
§         עקרון המקסימין .                עמוד 23
§         עקרונות הצדק   ..                 עמוד 24
      פרק 4 – פתרונות מעשיים לריסון שכר הבכירים -…                עמוד 27
      סיכום ומסקנות –..                עמוד 29
ביבליוגרפיה ..               עמוד 32
מבוא
"במהלך שבע השנים האחרונות משנת 2003 ועד שנת
2 009 חלה עלייה של פי 2.5 בשכר הבכירים בחברות הציבוריות במשק הישראלי, אם בשנת
2 003 עמד ממוצע שכר הבכירים על 1.6 מיליון שקל לשנה, הרי שבשנת 2009 הגיע הממוצע לרמה של 3.9 מיליון שקל לשנה" כך קובע מחקר שנערך על ידי הראשות לניירות ערך בראשותה של ד"ר גור, תוצאות המחקר הוגשו באוגוסט 2010 לוועדת נאמן לבחינת האפשרויות להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות באמצעות חקיקה. עוד קובע המחקר כי שכר הבכירים התעלם לחלוטין מהירידה החדה במצב המשק בשנת 2007 והמשיך לעלות באופן עקבי לאורך השנים. עובדות אלו מעוררות באופן אינסטינקטיבי, תחושה של חוסר צדק, יחד עם זאת מתעורר  הצורך לביסוס תחושה זו על ידי טיעונים המאפשרים לקבוע באופן רציונאלי כי המצב הנכחי אינו נכון ודורש תיקון. בתוך כך, קיים גם הסיכוי שאולי תחושה זו נובעת ממקום רגשי בלבד  ואינה ניתנת לגיבוי רציונאלי. אני טוען ששכר הבכירים הוא גבוהה מאוד ואינו מוצדק, על כן בעבודה אנסה להוכיח טענה זו באופן ראציונאלי. כך שמטרתה של עבודה זו, היא לענות לשאלה המחקרית האם שכר הבכירים מוצדק מוסרית? כרקע מקדים, אציג תחילה את תמונת המצב הנוכחית במשק הישראלי בהשוואה למדינות אחרות בעולם, בתוך כך, אציג את מבנה השכר וממוצע שכר הבכירים, את התפלגות ההכנסות בישראל ואת היחס בין שכר הבכירים לשכרו של העובד הממוצע בחברות הציבוריות. לאחר שנקבל פרופורציה לגבי היקפה ועומקה של הבעיה אציג בעזרת מחקרים אמפיריים את רמת הקשר שבין שכר הבכירים לבין הישגי הפירמה שבראשה הם עומדים, נגלה שקשר זה הוא חלש מאוד (מאוחר יותר, במהלך העבודה נגלה שקיימים מחקרים שמראים קשר פחות חלש אך הם אינן מהימנים ואינן תקפים לצורך פתרון הסוגיה שלנו). בהמשך, אנסה להסביר מהם הגורמים האובייקטיביים שהשפיעו על העלייה הגדולה בשכר הבכירים בעשורים האחרונים, בנקודה זו חשבתי שטוב יהיה אם אבסס את זכותו של האדם מהשורה "להתערב" בעניין שלכאורה לא שייך לו, לאחר "שנרוויח" את הלגיטימציה לחוות דעה ולהתערב בעניין, אצביע לראשונה בעבודה זו על אחד משורשי הבעיה על ידי חשיפת הפערים בין המנגנון שתוכנן לקביעת שכר הבכירים לבין הדרך בה הוא נקבע בפועל.
כאן תתעורר השאלה, אם הכשלים ברורים כל כך, מדוע כל כך קשה לפתור אותם?
אבהיר כי הבעיה המחקרית רחוקה מלהיות תחת קונסנזוס עקב מורכבותה ועקב בחירת הבסיס הלא נכון כמצע לדיון בסוגיה. אמחיש זאת ע"י יישום שאלת המחקר על בסיס לוגי ובתוך כך אבדוק דרך מספר קריטריונים האם שכר הבכירים מוצדק, התוצאות יוכיחו כי בסיס זה אינו מאפשר תשובה חד משמעית והשאלה נשארת בעינה. בנוסף, איישם את שאלת המחקר על הבסיס האינטואיטיבי, ואוכיח כי גם הוא אינו יעיל היות וגם הוא מציג תוצאה מאוזנת בין שני צידי המתרס. לבסוף, אציג מספר גישות לצדק מחלק ואוכיח כי הכרעה רציונאלית בסוגיית שכר הבכירים יכולה להתקבל רק כאשר בסיס הדיון הוא תורת המוסר והצדק המחלק.  לנוכח תובנה זו, נגיע למעשה אל הדיון המרכזי בעבודה זו. כרקע מקדים אציג את ההתפתחות ההיסטורית של הגישות השונות למוסר ולצדק המחלק, אתעמק בשלושת הגישות העוסקות באופן ישיר בחלוקת העושר בעולם, הגישה הסוציאליסטית של מרקס, גישת החרות של נוזיק וגישת הצדק כהוגנות של רולס. אעמוד על הוויכוח האידיאולוגי בניהן ובשיטת האלימינציה אפסול את הגישות שאינן מתאימות לעניינינו, בסופו של התהליך נישאר עם גישתו של רולס שעליה ניישם את השאלה המחקרית:
האם שכר הבכירים במשק מוצדק מוסרית? נגלה שעל פי תורת הצדק המחלק של רולס, שכר הבכירים במשק אינו מוצדק. כמענה למסקנה זו, אציע מספר דרכים מעשיות לריסון ורגולציה של שכר הבכירים. ולבסוף אסכם ואציג את המסקנות הנגזרות מעבודה זו.
אולי זהו המקום לציין כי שאלת המחקר התעוררה אצלי מיד כאשר בחודש מאי האחרון שמעתי בחדשות על הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים של חברת הכנסת יחימוביץ, מתוך סקרנות זו החלטתי לחקור את העניין דרך עבודה זו. קריאה נעימה!