התפתחות העוני ואי השיוויון בישראל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
ציון 87
שנת הגשה 2013
מספר מילים 7629
מספר מקורות 22

תקציר העבודה

תוכן עניינים
1.      מבוא                                                                                                    עמוד 3
2 .      אי שוויון כלכלי
2 .1  מדדי אי שוויון                                                                     עמוד 4
2 .2  אי השוויון בישראל עפ"י מדד ג'יני                                 עמודים 4-7
3 .      גישות למדידת קו העוני
3 .1  הגישה היחסית                                                                    עמוד 8
3 .2  הגישה המוחלטת                                                                             עמוד 9
3 .3   מדידת העוני מצד ההוצאות ( NRC )                          עמודים 9-10
3 .4  מדידת העוני לפי סל צריכה הולם (( MBM/NRC        עמודים 10-13
4 .       ישראל בהשוואה למדינות ה OECD                                                       עמודים מנהל עסקים-משפטים 5.      גורמי  העוני בישראל 5.1  סיבות דמוגרפיות                                                               עמוד 16
5.2  סיבות כלכליות 5.2.1
שחיקת שכר                                                עמוד 16
5.2.2 כניסת עובדים זרים לשוק העבודה                  עמוד 16
5.2.3 מערכת המיסוי                                            עמוד 17
5.2.4 רמת התחרותיות                                           עמוד 18
5.2.5 ההוצאה הממשלתית האזרחית               עמודים 18-20 5.2.6 ההוצאה הממשלתית על המדיניות הפעילה בשוק       העבודה (ALMP)                                        עמודים 20-21

6 .      מימדי העוני לפי קבוצות אוכלוסיה והרכב האוכלוסיה הענייה בישראל                                                                         עמודים 22-
5 7.      המלצות OECD  להפחתת העוני והגדלת התעסוקה                       עמודים
5 -28
8 .      סיכום ומסקנות                                                                                   עמוד 29
9.      ביביליוגרפיה                                                                             עמודים 30-31
מבוא
מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם, אציין כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו' אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי כאשר הזכות הראשית הינה הזכות להכנסה וקיום מינימאלי אשר מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991.
מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה (מס הכנסה שלילי)  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: "כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע" .
מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה, הבטחת הכנסה קצבאות ילדים וכו'. בשנת 2012  הוצאות הרווחה הציבוריות היוו כ 17% מהתוצר לאומי גולמי השנתי. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור, והתקף יותר למדיניות הממשלה. יצוין כי נתונים אלו אינם רלוונטיים במידה רבה לתקופה הנוכחית בה אנו עדים לקיצוץ נרחב בקצבאות ובזכויות של קבוצות נזקקות אשר זכו בעבר לטיפול מקיף וייחודי כגון אוכלוסיית משפחות חד הוריות, משפחות מרובות ילדים, קצבאות ילדים ועוד. בצד זה העוני, האבטלה ויכולת הקיום בכבוד מעורערת ביותר במדינת ישראל.
הגורמים לעוני בישראל הם רבים, במסגרת עבודה זו אציג את הגורמים  המרכזיים אשר שלובים זה בזה ואת האפשרויות העומדות בפני הממשלה לטיפול בתופעת העוני.